הכל אודות רצועת המשימות ההקשרית (2025)
- יגאל לוי

- 6 באוג׳
- זמן קריאה 7 דקות
רצועת המשימות ההקשרית מזכירה בהתחלה את אותו ילד שתמיד מסתובב בין הרגליים וזאת כי היא תמיד מופיעה על גבי התמונה. העניין הוא שב-Adobe עיצבו אותה כך שתציג בדיוק את הכלים והאפשרויות שמתאימים לשלב שבו אתם נמצאים. למשל, כשכלי בחירה פעיל, הרצועה תציע אפשרויות ליצירה או שיפור של אזור הבחירה. אם עברתם לעבוד עם כלי המלל ולחצתם על מסמך או תיבת מלל, היא תציג כלים לעריכת מאפייני המלל בצורה נוחה ומהירה. הרצועה הזו נועדה להקל עליכם ולהפוך את העבודה לחלקה יותר, אבל כדי שתהפוך לכלי מנצח, כדאי ללמוד איך להשתמש בה כמו מקצוענים. מאמר זה יציג את כל האפשרויות שהרצועה מציעה ובפועל יראה לכם איך להפוך את הרצועה לחברה הכי טובה שלכם בעבודה!
יסודות רצועת המשימות ההקשרית
כשפוטושופ יצאה לאור אי שם ב-1990 הצגים היו קטנים למדי. מאז זרמו לא מעט מים בירדן וכיום הצג הממוצע בשימוש הוא בגודל 27 אינץ׳. למה זה כל כך משנה? ככל שהצג גדול יותר, למשתמש יש יותר מרחק לגרור את סמן העכבר כדי לבחור בכלי או בפקודה הרצויה. ב-adobe מחפשים בכל גירסה דרכים להאיץ את תזרים העבודה. רצועת המשימות ההקשרית נועדה בדיוק לכך. כמעט בכל זמן נתון צפה הרצועה מעל התמונה ובה מוצגים השלבים הבאים הרלוונטיים ביותר לפעולה. לדוגמא, כשבוחרים אובייקט, הרצועה תציג אפשרויות נוספות לצעד הבא הפוטנציאלי, כמו שיפור הבחירה באמצעות הפקודה Select and Mask, ריכוך קצוות, היפוך אזור הבחירה, הוספת שכבת התאמה או מילוי ועוד. אם הרצועה מפריעה לכם תוכלו ללחוץ על הפס האפור שבקצה השמאלי שלה (A) ולגרור אותה למיקום הרצוי. לחילופין תוכלו להסתירה על ידי לחיצה על כפתור 3 הנקודות שבקצה הרצועה (B) ומהתפריט הנשלף לבחור בפקודה Hide Bar. תפריט זה מאפשר גם להשיב אותה למיקומה הקבוע, או לנעוץ אותה במיקום הנוכחי (C). לאחר ששתרגלו אליה, סביר שרצועת משימות זו תשנה באופן מהותי את אופן השימוש שלכם בתוכנה - משתמשים חדשים או לא מנוסים לא ייאלצו לזכור איפה נמצאות פקודות מסויימות ומשתמשים מנוסים יגייסו אותה להאצת העבודה. ניתן להציג את הרצועה בכל עת באמצעות הפקודה Contextual Task Bar מתפריט Window.

מה מציעה הרצועה?
רצועת המשימות ההקשרית, או בקיצור ׳הרצועה׳, היא בעצם מספר רצועות המשתנות בהתאם לכלי או לפעולה הבאה האפשרית מצידכם. כברירת המחדל בעת פתיחת מסמך הרצועה מציגה 5 כפתורי הפעלה:
בחירה - הכפתור הראשון (A) Select Subject מאפשר לבחור את הנושא בתמונה (1).
הסרה - הכפתור השני (B) מסיר את הרקע סביב הנושא באמצעות מסכה (2).
עריכת צבע נקודתית - לחיצה על כפתור זה (C) תציג דגימות צבעים הקיימים בתמונה (D). בשלב זה ניתן לערוך את הצבעים על ידי לחיצה על כל אחד מהצבעים (3) (מאמר מפורט על אפשרות זו בקישור זה).
טרנספורמציה - הכפתור הרביעי (E) זמין כשהשכבה המסומנת איננה נעולה, או שכבת רקע ולחיצה עליו מפעילה את פקודת הטרנספורמציה Free Transform לשינוי ממדי השכבה, לסיבובה, הטייתה וכדומה. בשלב זה תופיע רצועה מצומצמת (F) שלעת עתה כוללת ארבעה כפתורים - להיפוך תיבת הטרנספורמציה על הציר האופקי או הציר האנכי ולסיבוב השכבה עם או נגד כיוון מחוגי השעון.
הוספת התאמה - לחיצה על כפתור ההתאמות (G) תציג את חלון Adjustments המאפשר הוספה מהירה של התאמות למסמך.

מלל
כשתיבת מלל פעילה, או כשמלל מסומן, תופיע רצועה המאפשרת בחירת פונט, גודלו, צבעו וכיוון יישור המלל (A). לחיצה על כפתור האפשרויות הנוספות הממוקם בקצה הרצועה (B) תציג חלונית ובה ניתן לקבוע את ריווח השורות, הריווח בין האותיות וסגנונות מדומים (השמנה, הטייה וקו־תחתי). לחיצה על כפתור המלל הדינאמי (C) תמיר את תיבת המלל לגוש דינמי בעל יישור בלוק (1) המעצב עצמו מחדש בעת גרירת אחת מנקודות השליטה של תיבת המלל. על אפשרות זו ניתן לקרוא בהרחבה בטיפ מס׳ 635 במדור הטיפים השבועי הקודם. לחיצה על כפתור 3 הנקודות שבקצה הרצועה (D) ובחירה באפשרות More Properties תציג מאפיינים נוספים לעריכה בחלון Properties.

התאמות
כאשר כלי ההתאמות נבחר (A) הרצועה תציג תפריט ממנו ניתן לבחור בהתאמה הרצויה (B). אם אתם מעוניינים להוסיף התאמה רק לאזור מסויים בתמונה, לחיצה על כפתור (C) Apply to Object תפעיל את כלי בחירת העצם וגרירת הכלי סביב האזור הרצוי, או לחיצה על כתם הדגשת העצם (D), תגביל את השפעת ההתאמה בה בחרתם על האזור שנבחר. בשלב זה עליכם לערוך את ההתאמה בחלון Properties.

צורות
בחירה בכלי הצורות (A) תציג ברצועה אפשרויות עריכה נפוצות כמו מילוי, קו ועוביו (B). לחיצה על כפתור סגנון הקו (רציף, מקוטע וכו׳) (C) ועל כפתור עיגול הפינות (D) תפתח תפריט ובו ניתן לבחור ולערוך את מאפיינים אלו. לחיצה על כפתור ההוספה (E) תשכפל את שכבת הצורה. לחיצה על כפתור ההגדרות (F) תפתח או תדגיש את חלון Properties ותציג אפשרויות עריכה נוספות.

אזורי בחירה
כשאזור בחירה פעיל תופיע רצועה ובה מספר כפתורים שימושיים:
Generative Fill - הראשון שביניהם הוא כפתור למילוי גנרטיבי באמצעות בינה מלאכותית (A). לחיצה עליו תציג שדה ובו ניתן לתאר מה אנו מבקשים ליצור. פקודה זו זהה לפקודה Generative Fill מתפריט Edit.
Remove - לחיצה על כפתור זה (B) תסיר את האזור המסומן ותחליף אותו במידע חדש. בפועל כפתור זה מחליף את הצביעה באמצעות כלי ההסרה, רק שכאן הכפתור נעזר תמיד בבינה מלאכותית ומבטיח (ב-90%...) שהעצם שאתם מבקשים להסיר לא יוחלף בעצם אחר, אלא בהמשך של הסביבה בו היה מונח (גירסה 26.9 ומעלה).
שיפור אזורי בחירה - לחיצה על כפתור זה (C) תציג מגוון פקודות שימושיות לשליטה באזורי בחירה (1), החל בטרנספורמציה על אזור הבחירה, החלקת הבחירה, הרחבה או צמצום, ריכוך ועוד.
לחיצה על הפקודה Select and Mask תפתח את חלון הפקודה לשיפור אזורי בחירה.
היפוך - לחיצה על כפתור זה (D) תהפוך את אזור הבחירה בדומה לפקודה Inverse מתפריט Select.
הסתרה - כפתור זה (E) זהה לכפתור המסכה הממוקם בתחתית חלון השכבות - לחיצה עליו תחשוף את השטח שבגבולות אזור הבחירה ותסתיר את השאר. החזקת מקש option במק או alt בחלונות ולחיצה על כפתור זה תעשה ההפך - משמע תסתיר את תכולת אזור הבחירה בשכבה.
מילוי - לחיצה על כפתור זה (F) תציג פקודות שימושיות למילוי אזור הבחירה (2), החל במילוי מודע תכולה (בינה מלאכותית מדור קודם שאיננה נעזרת בחיבור לאינטרנט), מילוי בצבע או בתבנית, מילוי בצבע החזית או הרקע ובצבע שחור, לבן או אפור. זהירות! כל הפקודות הללו מתבצעות ישירות על השכבה המסומנת ולא יוצרות שכבה חדשה.
התאמות - לחיצה על כפתור ההתאמות (G) תציג בצידו הימני של חלון התוכנה את חלון Adjustments . לחיצה על אחת ההתאמות בחלון זה תוסיף לתמונה את ההתאמה וזו תוגבל במסכה שנוצרה מאזור הבחירה.
ביטול - לחיצה על כפתור Deselect שבקצה הרצועה (H) תבטל את אזור הבחירה.

גזירה
בחירה בכלי הגזירה (A) תציג רצועה המציעה שני כפתורים - לחיצה על תפריט מאפייני הגזירה (B) תאפשר לבחור בין יחסי מידות וגדלים נפוצים לרשת, למובייל ולרשתות חברתיות, בדומה לאפשרויות המוצגות בסרגל אפשרויות הכלי.
גרירת אחת מצלעות תיבת הגזירה מחוץ לגבולות הקנבס (C) ולחיצה על כפתור (D) Generative Expand תציג שדה ובו ניתן להקליד תיאור של השטח למילוי (E) - ניתן להשאיר את השדה ריק ולאפשר לפוטושופ להשלים את הרקע כפי שהבינה המלאכותית מבינה.
לחיצה על כפתור Fi שברצועה (F) תאפשר לבחור מבין שני מנועי בינה מלאכותית (G) - המנוע הנוכחי בתוספת מנוע ישן יותר. רגע, למה שארצה להשתמש במנוע ישן יותר? ראשית שימוש במנוע הישן מהיר יותר ובאזורים קטנים לעיתים מציג תוצאות לא פחות טובות. יש הטוענים שבמקרים מסויימים הוא מספק תוצאות טובות יותר. לעומתו המנוע החדש יעיל יותר באזורים גדולים בעלי פירוט רב ולרוב מספק תוצאות טובות יותר. כל שנותר הוא לאשר באמצעות לחיצה על כפתור (H) Generate.

שילוב עצמים ברקע חדש (בטא)
אחת המשימות המורכבות ביותר בעיבוד תמונה קשורה לשילוב עצמים ברקע חדש. על המשתמש להתאים את התאורה של העצם בסביבה החדשה, את טמפרטורת הצבעים, הצללים ושאר הפרטים כדי שהשילוב ייראה אמין. גירסת הבטא של פוטושופ (26.10) מציגה כפתור חדש שעושה את העבודה תוך שניות ספורות.
איך משתמשים?
ראשית יש לפתוח תמונה בה תרצו לשלב עצם חדש ולייבא אליה את תמונת העצם לשילוב.
בשלב ראשון מומלץ להסיר את הרקע המקורי מתמונת העצם באמצעות לחיצה על כפתור Remove Background הממוקם ברצועת המשימות ההקשרית (A).
כעת יש למקם את העצם במיקום רצוי, לוודא שדמות השכבה מסומנת ולא המסכה ולאחר ללחוץ על כפתור (B) Harmonize. פוטושופ תפעיל את פקודת המילוי הגנרטיבי ותציג כעבור מספר שניות שכבה חדשה ובה העצם משולב היטב ברקע החדש (C).
חלון Properties יציג שתי אפשרויות נוספות מהן תוכלו לבחור בזו שאתם מעדיפים. ראוי לציין שפוטושופ מוסיפה גם צל מתחת לאובייקט כדי לסייע בשילוב טוב יותר של העצם עם הסביבה. האם השילוב מושלם? נכון לגירסה זו התשובה שלילית, אבל הפוטנציאל קיים ואין ספק שמדובר בתכונה מבורכת שתשתפר עם הזמן ותחסוך זמן יקר. שימו לב שלא מומלץ למחוק את שכבת העצם המקורית - במידה ואתם מעוניינים להזיז את העצם למיקום שונה בתמונה יהיה עליכם לבצע את פקודת השילוב שנית מאחר והפקודה Harmonize בפועל משטחת את הדמות ושכבת הרקע לשכבה חדשה.

5 טיפים אודות רצועת המשימות ההקשרית
עם הזמן אתם עשויים להתרגל לרצועה זו, אבל מה אם היא לרוב מפריעה לי לעבוד ואני לא מעוניין לראות אותה?
הנה מספר אפשרויות שימושיות להצגה והסתרת הרצועה.
הדרך הפשוטה ביותר להסתרת הרצועה היא באמצעות הפקודה Contextual Task Bar מתפריט Window.
אפשרות אחרת היא ללחוץ כל כפתור 3 הנקודות הממוקם בקצה הרצועה ומהתפריט הנשלף לבחור בפקודה Hide Bar.
להסתרת הרצועה באופן זמני ניתן ללחוץ על מקש Tab הממוקם מעל מקש Capslock שבצידה השמאלי של המקלדת. העניין הוא שזה יעלים לכם את כל החלונות של פוטושופ. לחיצה נוספת תשיב את הרצועה ואיתה שאר החלונות.
אפשרויות אלו טובות, תקפות ואולי מוכרות לרובכם. אבל קיימת טקטיקה אחרת והיא לקבוע קיצור מקלדת להופעה או הסתרת החלון. כדי לעשות זאת יש להפעיל את הפקודה Keyboard Shortcuts מתפריט Edit. בחלון שנפתח יש לגלול לתפריט Window וללחוץ על המשולש שלצידו להצגת כל הפקודות שבתפריט זה. כעת יש לגלול עד לסוף הרשימה ושם תמצאו את Contextual Task Bar. לחיצה מימין לפקודה תציג שדה ובו ניתן לקבוע קיצור מקלדת - אנחנו לחצנו על שילוב המקשים (C) Cmd+F5, אבל אתם יכולים לקבוע כל קיצור אחר שאינו בשימוש בפוטושופ. שימו לב שפוטושופ מזהירה שקיצור זה יכול לשמש את חלון (C) Actions. לנו זה פחות משנה ולכן לחצנו על כפתור Accept שבתחתית החלון (C). לאחר אישור החלון שימוש בקיצור זה יציג או יסתיר את רצועת המשימות ההקשרית.
הבעיה עם רצועת המשימות ההקשרית שהיא משנה את מיקומה במהלך העבודה וזאת מאחר והיא ממוקמת מתחת לאזור הבחירה שיצרתם או גוש המלל. המטרה היא לאפשר לכם גישה מהירה לפקודות מבלי שתצטרכו לגרור את סמן העכבר. אם התנהגות זו מעצבנת אתכם, כל שעליכם לעשות הוא לגרור את הרצועה למיקום קבוע - למשל האזור העליון או התחתון של המסך ולאחר ללחוץ על כפתור 3 הנקודות הממוקם בקצה הרצועה ומהתפריט הנשלף לבחור בפקודה Pin Bar Position.
לסיום ראוי לציין שאחרי שמתרגלים לרצועה מגלים שהיא מאוד שימושית וחוסכת לכם איתור של פקודות וכלים.

השורה התחתונה
רצועת המשימות ההקשרית מספקת גישה מהירה לפקודות נפוצות וחוסכת מהמשתמש לנבור בתפריטים בחיפוש אחר הפקודה הרצויה. ככל שתתרגלו להשתמש בה כך תוכלו ליהנות מיתרונותיה.




תגובות