הכל אודות מודל הצבע RGB

כשרוצים לדבר על דיוק בהצגת צבעים ועריכתם - ׳מרחב צבע׳ הוא המושג הבסיסי ביותר שצריך להכיר. הדבר מתייחס הן להצגת תמונות בתצוגות שונות והן להדפסת התמונות לאחר העריכה. לחלק ממודלי הצבע בפוטושופ מספר מרחבים המתאימים לשימושים שונים. במאמר זה נדון ב-RGB - לבטח השימושי והנפוץ ביותר מבין כל מודלי הצבע. RGB משמש בכל התקן המציג צבעים, החל בטלפון הנייד שלכם, עבור בטלויזיה וכלה בצג המחשב בו אתם צופים. מודל זה מורכב משלושה אורות צבעוניים - אדום, ירוק וכחול המרכיבים יחד את כל הצבעים האפשריים. במאמר זה נסביר אודות המרחבים השונים של מודל צבע זה, למה כל אחד משמש, כיצד ניתן לבחור כל אחד מהם ואיך מתאימים כל אחד ליעד.

 

מרחבי צבע - היסודות

העין האנושית יכולה לקלוט מספר עצום של צבעים. ההערכה מדברת על בין 2 ל-8 מיליון צבעים, שזה בפועל הרבה יותר מכל צג - איכותי ככל שיהיה. מודלי צבע הם למעשה ייצוגים מתמטיים שמוסיפים ומחסירים אור או דיו. צג המחשב שלכם מכיל מיליוני נורות זעירות בצבעי אדום, ירוק וכחול בעוצמות שונות. הצג שלכם אמנם יודע להציג מודלי צבע שונים אך בפועל מסוגל למרחב צבע אחד. לכן, ההבחנה העיקרית הראשונה בין מרחבי צבעים היא תלות בהתקן. משמע, לכל התקן, בין אם הוא צג, סורק, מצלמה, או מדפסת יש יכולת לקלוט או להציג טווח צבעים מסויים. היכולות של אותו התקן תלוייה בטכנולוגיה עליה היא מבוססת, ותכונות ומאפיינים שהוסיף היצרן. כל אותם פרטים אודות ההתקן המסויים נרשם לפרופיל צבע המתאר את יכולותיו של אותו התקן. אגב, אם אתם מעוניינים להשיג דיוק רב יותר בהצגת צבעים הדרך הטובה ביותר היא לכייל את הצג באמצעות מכשיר כיול ייעודי - אחרת הצג עשוי להציג צבעים שאינם‭ ‬תואמים‭ ‬את‭ ‬יכולותיו. הדברים נכונים גם להתקנים אחרים כמו מדפסת.

איך זה קשור ל-RGB? למודל צבע זה מספר מרחבי צבע המתאימים להתקנים שונים ולשימושים שונים. מיד נפרט אודות כל אחד מהם, אבל קודם נסביר שכדי להבדיל ולהשוות בין מרחבי ומודלי צבע שונים עלינו לתחום אותם בצבעים הגלויים לאדם ממוצע. מרחב הצבע CIE XYZ נוצר בדיוק למטרות אלו אי שם ב-1931. המרכיבים של מודל זה אינם אדום, ירוק וכחול אלא נקודות ציון בהן מרכיב ה-Z מתאר את הבהירות וביחד עם שתי נקודות הציון האחרות (x ו-y) אנחנו מקבלים מרחב צבעים הכולל את כל הצבעים האפשריים. העין האנושית לא מסוגלת לקלוט את כל הצבעים של מרחב זה ולכן מרחבי הצבע מוגבלים למישור בעל צורת ׳פרסה של סוס׳. הצורה אמנם מדוייקת אבל הצבעים בה מסומנית ׳בערך׳ וכל זאת מאחר ואף צג לא מסוגל לתאר את כל הצבעים שהעין האנושית יכולה לראות. מסיבה זו ומסיבות נוספות אנו תוחמים את המרחב שכל התקן מסוגל להציג. המושג המגדיר את הגבולות של כל מרחב צבע נקרא Gamut. אם צבע מסויים מחוץ לגבולות מרחב הצבע אלו הוא מוגדר Out of Gamut - משמע מחוץ למרחב הצבע. צבע זה לא יוצג כהלכה בהתקנים שלא תומכים בו ולא יודפס באופן מדוייק - כי לא ניתן לייצר אותו באמצעות התקן שלא תומך בו. מודל הצבע CMYK הוא בעל מרחב צבעים מצומצם יותר ממרבית מרחבי הצבע של RGB ולכן המרה שגוייה של צבעי RGB ל-CMYK עשוייה להשיג תוצאה הרחוקה מצבעי המקור.

הערה חשובה: בעבודה עם מרחבי צבע רחבים כמו ProPhoto RGB מומלץ לעבוד בעומק צבע של 16 סיביות לערוץ (16 bit). זאת כדי למנוע תופעה של צמצום טווח צבעים (פוסטריזציה) הבולטת לעין במעברי צבעים. על מנת לעבור לעומק צבע זה בפוטושופ יש להפעיל את הפקודה Image>Mode>16 Bits/Channel.

 

מרחבי צבע בפוטושופ ולייטרום

לא מעט צלמים מתלוננים שתמונות שהם מייצאים, או פותחים בפוטושופ נראות אחרת מהאופן בו הן מוצגות בלייטרום. הסיבה לכך היא חוסר עקביות בהגדרות פרופיל הצבע בלייטרום ופוטושופ. אבל לפני הכל נסביר אודות מרחבי צבע.

למודל הצבע RGB מספר מרחבים המעידים על טווח הצבעים שכל מרחב מציע ועל השימושיות שלו. ככל שטווח הצבעים רחב יותר ניתן להשיג צבעים רוויים יותר ומספר רב יותר של גוונים. ProPhoto RGB - זהו מרחב הצבע הרחב ביותר המהווה את ברירת המחדל של לייטרום. באופן כללי, מבין כל מרחבי הצבע, מרחב זה מאפשר עריכה נרחבת של הצבעים עם פגיעה מינימלית באיכות התמונה. Adobe Wide Gamut RGB - מרחב צבע זה חדש יחסית והוא קרוב בטווח שלו ל-ProPhoto RGB ומתבסס בעיקר על צבעים ראשוניים טהורים. מרחב זה מכסה 77.6% מהצבעים הגלויים לעין האנושית. Adobe RGB (1998) - מרחב צבע רחב בעל תאימות עם מגוון תוכנות, צגים ומצלמות. sRGB- מרחב צבע צר ביותר, אך כזה המאפשר הצגת תמונה באופן עקבי בכל הצגים (נייחים וניידים). מרחב זה מתאים, למשל, לשיתוף ברשתות חברתיות.

ל-RGB מרחבים נוספים כמו DCI-P3, Apple RGB, Color Match המתאים לסרטים ועוד. אך הפרופילים לעיל הם הנפוצים ביותר.

מימין ניתן לראות שני מרחבי צבע מצומצמים - sRGB ו-CMYK שהוא מודל צבע שונה המתאים להדפסה. משמאל ניתן לראות שמרחב הצבע adobe RGB מכסה כמעט את כל טווח הצבעים של CMYK ו-ProPhoto RGB מכיל את הטווח הגדול ביותר מבין כולם.

מרבית המצלמות מציעות את מרחב הצבע sRGB וחלקן מציעות גם את adobe RGB. בצילום בפורמט JPEG ברירת המחדל של מרבית המצלמות היא sRGB. את הבחירה במרחב הצבע ניתן למצוא בתפריטי המצלמה.

לשם השוואה, מרחב הצבע ProPhoto RGB מכסה כ-90% ממרחב הצבע הרחב ביותר (Lab).

לעומתו adobe Wide Gamut RGB מכסה 77.6%, אחריו מרחב הצבע adobe RGB המכסה 52.1% ואחרון ברשימה המרחב הפופולארי ביותר sRGB עם 35.9%.

 

כמה דברים שכדאי לדעת על צגים ומדפסות

אז נכון שתוכנות כמו פוטושופ ולייטרום יודעות להציג מרחבי צבע עשירים כמו adobe RGB ו-sRGB, בפועל רק חלק מהצגים מסוגלים לכסות עד 98% ממרחב הצבע adobe RGB כך שבפועל אל תצפו לראות באמת על הצג שלכם את מרחב הצבע ProPhoto RGB במלוא תפארתו. בשנים האחרונות הצגים מציעים כיסוי רחב יותר של צבעים ואפילו טלפונים ניידים כ-iPhone (החל בגירסה 7) מציעים מרחב צבע (Display p3) שקרוב מאוד ל-adobe RGB.

מדפסות לעומת זאת יודעות להדפיס במרחב צבע צר יותר המבוסס על CMYK ולכן ישנם צבעים שלא ניתן להדפיס. כיום קיימות מדפסות המסוגלות להרחיב את טווח הצבעים באמצעות צבעים נוספים וטכנולוגיות הדפסה משופרות.

 

איך מודל צבע זה עובד?

מודל הצבע RGB נחשב למודל מוסף בו הצבע המתקבל הוא סך החיבור בין שלושה מקורות אור בשלושה צבעים - R - אדום, G - ירוק ו-B - כחול. כששלושת מרכיבי הצבע בעוצמה מירבית (255) אנו מקבלים הארה מירבית של הפיקסלים - משמע לבן. כששלושת האורות כבויים (ערך 0) - התוצאה היא חושך - משמע שחור. בפועל שלושת ערוצי צבע אלו מניבים את כל הצבעים שאנחנו רואים.

בדוגמא שלפניכם ניתן לראות שבחפיפה בין צבעי היסוד למסכים RGB אנחנו מקבלים את צבעי היסוד לדפוס.

 

איך משתמשים?

בלייטרום: העדפות התוכנה הזמינות באמצעות הפקודה Preferences (מתפריט Lightroom במק, או מתפריט Edit בלייטרום) מציעות בלשונית External Editing הגדרות לעריכה חיצונית. החל בפורמט הקובץ (A), עבור במרחב הצבע (B), עומק הצבע בסיביות (C) רזולוציה (D) ודחיסה (E).

תפריט Color Space (B) מציע מספר מרחבי צבע. כאמור, כברירת מחדל נבחר מרחב הצבע ProPhoto RGB וזאת מאחר והוא מציע את טווח הצבעים הרחב ביותר. אם בכוונתכם לערוך את התמונה גם בפוטושופ ולשוב ולערוך אותו בלייטרום- בחירה במרחב זה תתאים למשימה זו. גם אם אתם משתמשים בתמונות לצורך פרסום באינטרנט- עדיין הישארו עם מרחב זה, א-ב-ל, בעת ייצוא הקובץ לפורמט JPEG או PNG בחרו בחלון הייצוא בקטגוריה File Settings בתפריט Color Space ב-sRGB. זאת כדי שהתמונה תוצג באופן דומה ועקבי למה שאתם רואים על הצג.

בפוטושופ: כדי לוודא שמרחב הצבע שלכם בפוטושופ עקבי עם לייטרום הפעילו (בפוטושופ) את הפקודה Color Settings מתפריט Edit ובחלון שנפתח בקטגוריה Working Spaces בתפריט RGB נבחר (F) ProPhoto RGB.

הערה חשובה: כאמור את העריכה תמיד כדאי לעשות במרחב צבעים רחב (adobe RGB או ProPhoto RGB) אך בעת הייצוא ללקוח או למדיות שונות מומלץ לבחור ב-sRGB ממספר סיבות שהראשונה בהן היא המכנה המשותף הנמוך ביותר- זוהי הדרך הטובה ביותר לוודא שמה שאתם רואים על הצג ייראה בהתאם על כל צג. בנוסף - ודאו בעת הייצוא מטמיעים את פרופיל הצבע בקובץ - אחרת יש סיכוי סביר שהתמונה לא תיראה אותו דבר בדפדפן או אצל הלקוח.

כדי לוודא שהפרופיל מוטמע - בפוטושופ, בחלון הייצוא (File>Export as) יש לסמן בתחתית החלון את האפשרות Embed Color Profile.

 

איך עוברים בין מרחבי צבע

מה עושים אם אנחנו במרחב צבע אחד ואנחנו מעוניינים לעבור למרחב צבע אחר מכל מיני סיבות? כדי לעשות זאת יש להפעיל את הפקודה Convert to Profile מתפריט Edit ובחלון שנפתח מתפריט Profile יש לבחור בפרופיל הרצוי (A).

שימו לב שבמידה והקובץ שברשותכם כולל שכבות יש לבטל את הסימון מאפשרות Flatten Image to Preserve Appearence (B) וזאת כדי למנוע את שיטוח השכבות. אם הקובץ נועד לייצוא ניתן לשכפל את הקובץ (Image>Duplicate) ולאחר להמיר את הקובץ תוך שיטוח השכבות. שימו לב שבמידה והאפשרות לשיטוח שכבות לא סומנה ייתכן והתוצאה תהיה שונה מזו שהוצגה כשחלון ההמרה היה פעיל.

 

66 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול