top of page

5 טעויות שאתם עושים בעיבוד תמונה

חלק נכבד מהתוצר הסופי של כל אומן הוא שלב העיבוד והגימור. עוגת קרם איכותית לא תהיה טעימה ויפה ללא שלב הציפוי ומכונית חדשה לא תיראה אותו דבר ללא שלב הצביעה. על אף שאנחנו ממליצים תמיד לעשות הכל כדי ששלב הצילום יהיה מדוייק ככל האפשר, שלב העיבוד חשוב לא פחות ותפקידו להוציא מחומרי הגלם תוצר ראוי ושלם. באותה מידה שצלמים משכללים עם השנים את מלאכתם ואת הציוד שברשותם, כך עליהם לשפר את שלב העיבוד. במאמר זה נספק 5 טעויות נפוצות בעיבוד תמונה, כיצד להימנע מהן ואיך לאמץ טכניקות אחרות להשגת תוצאות מדוייקות ועקביות.

 

01 עריכה כללית בלבד

לא מעט משתמשים חדשים של פוטושופ, לייטרום או כל תוכנה לעיבוד תמונה אחרת, המומים משלל הכלים ואפשרויות העריכה של התוכנה ומסתפקים בעריכה כללית בלבד. על אף שטיפול בחשיפה ובניגודיות עשוי להספיק ללא מעט תמונות, בעיקר כשאלו מצולמות היטב, הוא עלול להגביל את היצירתיות ולמנוע מכם לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בתמונה. חלק מהכלים של פוטושופ ולייטרום, למשל, נועדו לתיקון אזורי בתמונה (כלי המסכות בלייטרום, אזורי בחירה ומסכות בפוטושופ) וחלק נועדו לתיבול היצירה (Color Grading בלייטרום, Gradient Map בפוטושופ). עריכה אזורית או נקודתית יכולה לשדרג את היצירה ולהשיג תוצאה שקרובה ולעיתים אף טובה יותר מזו שנצפתה בעינית המצלמה.


דוגמא לשימוש בכלים לטיפול אזורי

בדוגמא העליונה תמונת המקור לאחר עיבוד כללי ובסיסי. בדוגמא התחתונה לאחר הדגשת אור הזריחה באמצעות כלי המעבר העגול השוכן בכלי המסכות. ניתן להשיג אפקט דומה בפוטושופ באמצעות הוספת מעבר צבעים עגול מצהוב כתמתם לשקוף בשיטת שילוב Soft Light או Screen ובאטימות שכבה בהתאם לתמונה ולטעמכם האישי.

 

02 שימוש שגוי בערכות פיתוח / תסריטים

ערכות פיתוח (Presets) מאפשרות לקצר באופן משמעותי את תזרים העבודה של כל צלם ולהשיג אפקטים בלחיצת כפתור. העניין הוא שערכות פיתוח מסויימות לא מתאימות לכל תמונה ועלולות להשיג תוצאה רחוקה מהמסר שביקש הצלם להעביר. אין זה אומר שאנחנו נגד ערכות אלו, אבל שימוש בלעדי בהן מדכא יצירתיות ומפתח תלות של המשתמש בהן. נקודות המפתח שכל משתמש צריך לדעת לגבי ערכות פיתוח הן:

  1. כל ערכה מהווה נקודת פתיחה בלבד. אהבתם את התוצאה שהערכה השיגה? בשלב זה יש להתאים את הגדרות הערכה לתמונה.

  2. שימו לב לדמויות העיניים שלצד כל קטגוריה - עין עמומה מסמנת שלא נעשה שימוש בעיבוד בקטגוריה זו (A). לעומתה, עין לבנה (B) מציינת עריכה בקטגוריה זו. זו ההזדמנות לערוך את הקטגוריות הפעילות ואפילו ללמוד מהעריכה שביצעה ערכת הפיתוח כדי ליישם אפקטים דומים בעיבודים הבאים.

  3. אם הערכה מתאימה, אך האפקט חזק מדי - הפחיתו את עוצמתה באמצעות גרירת מכוון הכמות (Amount) הממוקם מעל הקטגוריה Presets (C).

  4. אם אינכם בטוחים איזו ערכת פיתוח מתאימה יותר צרו תצלום מצב מהעריכה באמצעות לחיצה על כפתור ההוספה (+) שבקטגוריה Snapshots (D) ועניקו שם לתצלום - עדיף בשם הערכה. כך תוכלו ליצור מספר תצלומי מצב ולבחון אילו מבין התוצאו טובות יותר.

  5. אם אתם מרבים להשתמש בפוטושופ בתסריטי הפעלה (Actions) ליצירת אפקטים - תוכלו ללמוד מהתסריט באמצעות צפייה בשלבים שבוצעו בחלון ההיסטוריה (Window>History). או בחלון התסריטים (Window>Actions).

תוצאת שימוש בערכת פיתוח (Preset)
טיפ: אין צורך ללחוץ על ערכה כדי לבדוקר את התאמתה לתמונה, מיקום הסמן מעל הערכה יציג את התוצאה הצפוייה בחלון המרכזי
 

03 שימוש יתר במכווני הרווייה

אחת הטעויות הנפוצות בקרב משתמשים היא הוספת יתר של רוויית צבעים. גרירת מכוון Saturation ימינה תגרום לכל הצבעים בתמונה להיראות חיים. נכון שהעין האנושית אוהבת צבעים רויים ונמשכת אליהם, העניין הוא שלצבעים רוויים בתמונה מספר חסרונות בולטים, הראשון שבהם הוא המראה המלאכותי. אם אתם בעניין של מראה לא טבעי ואולי אף סוריאליסטי, יתכן וזה הכיוון, אבל במרבית המקרים הגברת רווייה צריכה להיעשות במתינות, לרוב בעיקר באמצעות מכוון Vibrance שמגביר רווייה בקרב צבעים לא רוויים. השיטה הרצוייה ביותר להוספת רווייה בלייטרום היא באמצעות הקטגוריה Color Mixer המאפשרת שליטה ברירנית בכל צבע בתמונה. באופן זה ניתן להוסיף רווייה רק לצבעים מסויימים בתמונה וכך להשיג רווייה, למשל, לצבעים שכדאי להבליט בלבד. משתמשי פוטושופ יכולים להיעזר בהתאמה Hue/Saturation להעצמת רווייה לצבעים מסויימים, או בהתאמה Vibrance להעצמה כללית בעיקר של צבעים שאינם רויים.

מאמר אודות שליטה מירבית במרכיב הרווייה בפוטושופ

מאמר אודות שליטה בכל מרכיבי הצבע באופן ברירני בלייטרום בקישור זה


דוגמאות המציגות הוספה מוגזמת של רוויית צבעים והוספה מתונה יותר

בדוגמא העליונה רוויית הצבעים מוגזמת, לא טבעית ולטעמנו מעט מכאיבה לעיניים בדוגמא התחתונה רוויית הצבעים הועצמה רק באזור השמש.

 

04 תיקון חשיפה שגוי

הגיוני שטיפול בחשיפה יתחיל במכוון החשיפה (Exposure) בלייטרום (A). הבעיה היא שגרירה שגוייה של מכוון זה עלולה לגרור בעיות נוספות כמו איבוד ניגודיות והגברת רעש. בתמונה הכוללת אזורים בהירים, גרירת מכוון החשיפה ימינה עלול לגרום לאיבוד מידע באזורים אלה. לעומת זאת גרירת מכוון החשיפה שמאלה להכהיית התמונה עלול לגרום לאיבוד פרטים בצללים. ניתן ללמוד לא מעט דווקא מכפתור מושמץ (שלא בצדק) בשם Auto הממוקם בראש הקטגוריה (B) Basic. לחיצה על כפתור זה תיעזר בבינה מלאכותית לניתוח מהיר של החשיפה ותיקונה. במרבית המקרים התיקון האוטומטי מזיז את כל 6 מכווני החשיפה ולעיתים גם את מכווני הרווייה (Vibrance ו-Saturation). הסיבה לכך ברורה - מאחר ומקטעי הבהירות סמוכים זה לזה בהיסטוגרמה וחופפים זה את זה קיים קשר ביניהם. גרירת מכוון החשיפה לבד (או בהקבלה גרירת המכוון האמצעי בהתאמה Levels או גרירת נקודה האמצע בהתאמה Curves בפוטושופ) - לא תספיק - למעשה היא עלולה לגרור איבוד ניגודיות ואיבוד פרטים באזורי בהירות בתמונה. גרירת מכוון החשיפה צריכה להיעשות במתינות תוך מבט בהיסטוגרמה ולאחר לפצות על אובדן פרטים בצללים ובאזורים הבהירים באמצעות המכוונים Shadows ו-Highlights. בשלב זה המכוונים Whites ו-Blacks יכולים לסייע בתיקון הניגודיות.


בדוגמא העליונה - גרירת מכוון החשיפה בלבד אומנם הבהירה את הנושא כהלכה, אך גרמה לאיבוד פרטים בשמיים. לעומת זאת, גרירה מתונה של מכוון החשיפה בדוגמא התחתונה וגרירת שאר המכוונים הצליחה לאזן את הבהירות ולשמר פרטים הן באזורים הבהירים והן בצללים.

בפוטושופ ניתן לגרור את קצוות הגרף בהתאמה Curves בכיוונים מנוגדים ימינה ושמאלה כדי להגדיל ניגודיות ולשלוט בשאר אזורי הבהירות באמצעות הנחת נקודות על הציר וגרירתן בהתאם לבעיית החשיפה בתמונה.

 

05 הוספת ניגודיות שגוייה

צלמים מקצוענים אוהבים בקרות ידניות לשליטה מירבית בהגדרות הצילום. אמנם אין רע בהגדרות חצי אוטומטיות, אבל הן לא תמיד מבטיחות שליטה מירבית בתוצאה. מכוון הניגודיות (Contrast) (A) לכאורה מוסיף או מפחית ניגודיות, אבל במרבית המקרים ניתן לוותר עליו. מיד נסביר מה יכול להחליף אותו, אבל קודם נסביר שגרירת המכוון מבצעת פעולה קבועה של הבהרת האזורים הבהירים והכהיית האזורים הכהים. באופן זה אנחנו אמנם מרחיבים את טווח הבהירות, אבל, אנחנו עלולים לאבד פרטים באזורים אלו. הקטגוריה Tone Curve (B) מאפשרת לבצע, למשל, הבהרה מתונה של האזורים הבהירים לעומת הכהייה אגרסיבית יותר של גווני הביניים והצללים. ניתן להחליף את מכוון הניגודיות גם בארבעת מכווני אזורי הבהירות (C). אין זה אומר שאנחנו נגד שימוש במכוון הניגודיות, אבל כדאי לעשות זאת באופן מתון.

שימו לב שלחיצה על כפתור Auto (D) לעיתים דווקא מפחיתה ניגודיות בעיקר בתמונות שצולמו בימים שטופי שמש...

בפוטושופ ניתן לוותר על ההתאמה Brightness/Contrast ולהיעזר בהתאמה Curves.



שימו‭ ‬לב‭ ‬לדוגמא‭ ‬העליונה‭ -‬‭ ‬גרירת‭ ‬מכוון‭ ‬הניגודיות‭ ‬ימינה‭ ‬גרמה‭ ‬לאיבוד‭ ‬פרטים‭ ‬באזורים‭ ‬הבהירים‭ ‬ולהכיית‭ ‬יתר‭ ‬בצללים‭. ‬הקטגוריה‭ ‬Tone Curve‭ ‬אפשרה‭ ‬להגן‭ ‬על‭ ‬ההאזורים‭ ‬הבהירים‭ ‬ולהכהות‭ ‬מעט‭ ‬את‭ ‬השאר‭.‬

 

לסיכום

פוטושופ ולייטרום מציעות לא מעט כלים והתאמות שימושיות. אמנם חלקן מנסות על המשתמש, אך בפועל עלולות לגרור אותו לעריכות שגויות. אם אתם מכוונים לעריכות מדוייקות, כדאי לנצל את הכלים לטיפול אזורי השוכנים בכלי המסכות ובעיקר להשתמש בקטגוריות המציעות עריכות ממוקדות וברירניות כמו Tone Curve ו-Color Mixer.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page