10 טיפים לצלמי רחוב
- יגאל לוי
- לפני 7 שעות
- זמן קריאה 8 דקות
בואו נודה על האמת, בצילום רחוב יש מרכיב פולשני. בצילום אנשים ללא ידיעתם וללא רשותם יש גם מרכיב מציצני שלא לכולם נוח איתו. יש הטוענים שמדובר במעשה לא מוסרי, נוכח העובדה שחלק מהמצולמים ודאי לא מעוניינים בכך, אבל זהו פרט שצלמי רחוב צריכים לחיות איתו. אחת הבעיות המרכזיות של צלמי רחוב היא הבושה. לא תמיד נעים לכוון למישהו עדשה לפרצוף, בייחוד כשמדובר בעדשה ארוכת מוקד בעלת מראה מאיים. יש המעדיפים לבקש רשות מהמצולם כדי להימנע מחוסר נעימות, או להסתבך בצרות, אבל, בינינו, לא תמיד זה אפשרי. בצילום בו למראה הספונטאני ערך רב, הסיכוי לפספוס הפריים האותנטי גבוה במיוחד. זו הסיבה שכדאי להצטייד במספר שיטות לצילום סצינות מבלי לעורר חשד. במאמר זה אספנו עבורכם מספר טיפים שימושיים שיסייעו בהשגת הפריים הרצוי. המאמר מכסה גם את הפן החוקי.
לפני הכל - התגברות על מחסומים
בדומה לתחומים אחרים באומנות, צילום יכול להוות תחביב הממלא את הנפש, או מקצוע המשמש לפרנסה. תחום זה מציע לא מעט רבדים ומעבר לידע בהגדרות הצילום ותפריטי המצלמה, הוא דורש לעיתים מידע מתחומים אחרים. צילום רחוב הוא בעצם פעולה תיעודית. הצלם מסנן את כל המידע שקלט לכדי תמונה המתעדת אירוע, התרחשות או מראה שעניין, או ריגש אותו. בניגוד למקובל, סוג זה של צילום לא חייב להיעשות ברחוב, הוא לא חייב לכלול אנשים, או בעלי חיים והוא אפילו יכול להיעשות במסגרת המשפחתית. למעשה, כל עוד התמונה לא בויימה, או תוכננה מראש, כל צילום שבוצע בציבור יכול להיחשב כצילום רחוב. המרחב הציבורי הופך את צילום הרחוב לדבר נגיש בו כל אחד יכול להפוך לצלם המתעד את המתרחש סביבו. בניגוד לצילום מקצועי, כאן אין חובה בציוד יקר, או תאורה מדויקת והצד הטכני, על אף חשיבותו, נדחק יחסית הצידה. אפשר להגיע בכל שעה ביממה וללכוד באותו מקום סצינות שונות ולהשיג תוצאות ייחודיות. ניתן לתת דרור ליצר היצירתי, מאחר ואין בצד השני לקוח המצפה לתוצאות מסוימות. היתרון בצילום בלתי מתוכנן הוא שהשגת התמונה הטובה ביותר יכולה להתקיים הודות לאינסטינקטים טובים, סבלנות רבה, או אפילו הודות ליד המקרה. צלם רחוב טוב יודע להבחין בפרטים, לבחון התרחשויות ולראות סצינות מעניינות גם כשלאחרים נדמה ששום דבר לא קורה. נציין מראש שחלק מהשיטות שאנו מציעים מעט ׳מלוכלכות׳ או ערמומיות ועדיין הן חוקיות במרבית המקומות בעולם. מומלץ לקרוא על הפן החוקי בהמשך. חובה להדגיש מראש שאם היעד לצילום אוסר עליכם לצלמו - אל תעשו זאת.
שיטה ראשונה - צלם הוידאו
אחת השיטות לצילום פחות מאיים הוא לנהוג כצלם וידאו- בשיטה זאת יש להרים את המצלמה באופן המרוחק מפני הצלם, לעבור למצב צילום מהמסך (Live View) ולהזיז את המצלמה באופן שלציבור נדמה שאתם מתעדים את הסביבה. בפועל כדאי להתעכב לרגע קצרצר בנושא, לצלם אותו באמצעות לחיצה על המסך ולהמשיך עם תנועת המצלמה לאזור אחר.
שיטה שניה - בוחן התמונות
השיטה הבאה אפשרית כשאתם מצוידים במסך מפרקי. כאמור, מצלמות מסוימות מצוידות במסך ׳מפרקי׳ המורכב על ציר. את המסך ניתן לפתוח באופן המאפשר לצלם וידאו ואפילו לבצע צילום עצמי (סלפי). עובדה זו מאפשרת לרכון לעבר המסך באופן הנראה שהצלם בוחן את התמונות שצילם ובו בעת לכוון את המצלמה לעבר הנושא. כותב שורות אלו נוהג אפילו להרכיב את משקפיו על פדחתו ולהביט בתמונות מקרוב- כך עוברי אורח אינם חשים מאויימים ובפועל אינם מודעים לכך שהם מצולמים, התנהגותם טבעית והתמונות בהתאם.
שיטה שלישית - צלם הסלפי
השיטה הבאה שימושית לבעלי מצלמה איכותית במכשיר הנייד. לא כולם יודעים אבל ניתן להיעזר באוזניות המתחברות לסלולארי שלכם לצילום תמונות. הצילום מתבצע באמצעות לחצן השמע הממוקם על הכבל שמחובר לאחת האוזניות. בצילום זה על הצלם לכוון את המצלמה לעברכם אך גם לכיוון המצולם תוך מבט מחוייך בנייד. יש המדמים בשלב זה שיחת וידאו ובבד בבד מדברים כשבפועל מצלמים תמונת סטילס. שיטה נוספת לאלו המבחינים בסצינה ראוייה לצילום הכוללת אנשים, היא לסובב את הגב לסצינה ולהרים את המצלמה באופן שנראה על פניו שאתם מצלמים עצמכם בעוד המצלמה מצלמת מעבר לכתף את ההתרחשות. הפתרון המושלם למצבים אלו הוא מוט סלפי, אך הוא מצריך היערכות לפני הצילום.
שיטה רביעית - היעזרות בחבר
שיטה זו דומה לקודמת, אך נעזרת בחבר. באופן כללי אנו ׳כביכול׳ מצלמים חבר העומד מולנו ובפועל מצלמים אירוע או דמות מאחוריו או מעבר לכתפו. שיטה זו מאפשרת לצלם לא מעט התרחשויות באופן שאינו מעורר חשד.
שיטה חמישית - המביט מעל
בשיטוט ברחוב או בכל מקום, אני מחפש דמויות מעניינות, לעיתים כאלו המייצגות את האזור ולפעמים אולי חריגות שיהוו נושא לצילום. הבעיה, כאמור, שלא תמיד ניתן לכוון את המצלמה ישירות אליהם, מאחר ואלו עשויים שלא לקבל זאת בעין יפה. כדי לעשות זאת בצורה טבעית שאיננה מעוררת חשד, כוונו את המצלמה לאובייקט הממוקם מעליו באופן המדמה צילום. כעת הורידו את המצלמה לאזור העיניים שלכם והביטו בצג המצלמה, כך שלצופה מנגד נדמה שאתם בוחנים את התוצאה - בשלב זה צלמו אותו...
שיטה שישית - צילום מהחזה או מהמותן
עדשות רחבות זוית מאפשרות לצלם סצינה מעניינת מבלי שהמצולמים יודעים על כך. לפני כשנתיים ביקרתי באתיופיה בשווקים ונוכחתי שחלק מהמקומיים לא חשים בנוח כשהעדשה מופנית אליהם. חלקם אף הביטו בי באופן כועס, או מאיים. בהתנהגות דומה נתקלתי ברומניה, שם הצוענים איימו לרגום אותנו באבנים במידה ונעז לצלמם. זו ההזדמנות לציין שאם המצולם מביע התנגדות - הימנעו מלצלם אותו, גם אם מדובר בשטח ציבורי. יחד עם זאת, תוכלו ללכוד בעדשה רחבת זוית (10 עד 18 מ״מ אידיאליות לצרכים אלו) סצינות אותנטיות ומעניינות. כדי לעשות זאת ניתן להיעזר בשתי שיטות. בראשונה ההמלצה לקצר את רצועת המצלמה ולתלות אותה על הצוואר באופן הממקם אותה על החזה. כעת תוכלו להניח יד אחת או שתיים באופן המדמה הישענות על המצלמה. כעת ניתן לצלם ללא כל חשש, מאחר ואינכם מכוונים את המצלמה תוך מבט בעינית. נכון, באופן זה אינכם יודעים מה תהיה התוצאה ולכן מומלץ לקבוע את הגדרות הצילום מראש כך שיתאימו לסצינה. הימנעו במקרה זה ממפתח צמצם גדול (ערך F נמוך), כדי שהסצינה תהיה חדה בכל שטחה. אפשרות נוספת יעילה לצילום ברחוב ובשווקים היא לעמוד מול המצולם כך שגופכם פונה הצידה (בפרופיל), להחזיק את המצלמה צמוד לרגל בצורה אנכית ולצלם. מומלץ לקבוע את נקודת המיקוד מראש בצד ימין, כך שהיא תהיה עליונה בצילום. בשלב הצילום, כדי לא לעורר חשד, ניתן ביד השניה לשוחח בנייד, או לדבר עם חבר שהתלווה אליכם.
שיטה שביעית - צלם החצובה
אחת השיטות היעילות ללכידת סצינות מעניינות נעזרת בחצובה. הרעיון הוא למקם את המצלמה על חצובה ולהפנות אותה לכיוון הסצינה. כדאי להיעזר בשיטה זו בעדשה רחבת זוית ובשלט המחובר בצורה חוטית או אל-חוטית למצלמה. כמו כן יש להצטייד במנה גדושה של סבלנות, מאחר וכל שנותר לכם הוא להתיישב ליד המצלמה ולהביט בסצינה. במצלמות המאפשרות זאת מומלץ להחריש את הרעש של התריס בעת הצילום. כעת יש לעבור לתצוגה מהצג האחורי של המצלמה, לוודא שהמצלמה מכוונת היטב לכיוון הסצינה, לכוון לנקודת הצילום ואז לעבור לפוקוס ידני כדי שהעדשה לא תצטרך להתמקד מחדש. העובדה שאינכם מביטים בעינית המצלמה פחות מושכת תשומת לב ופחות מחשידה. אם אינכם מצוידים בחצובה הניחו את המצלמה על הרצפה מכוונת לנקודה או אזור עליו יש להתמקד מבעוד מועד. לא לשכוח לסגור את הצמצם (משמע ערך F גבוה - 8 - 16) כעת יש להמתין להתרחשות ולצלם כשהיא תגיע באמצעות השלט. צילום מזוית נמוכה יוצר תמונות בעלות קומפוזיציה שונה ומעניינת. מומלץ אגב, להניח לצד המצלמה את התיק שלכם וכמובן לשהות לצידו. כמו תמיד דיבור מדומה בנייד מסיר חשד...
שיטה שמינית - צילום מהרכב
בטיולים בחו״ל גיליתי שחלק ניכר מההתרחשויות המעניינות נגלות בזמן הנסיעה ולכן, במקום סתם ליהנות מהנוף, הקפדתי להחזיק בידיי מצלמה ולצלם מתוך הרכב. אם בצילום מחלון הרכב ואם בישיבה במושב מדריך הצמוד למדרגות האוטובוס. נכון, כדאי להיערך לצילום במצב זה ולהגדיל משמעותית את מהירות התריס, לסגור את הצמצם (ערך F גבוה) ובהתאם להגדיל את רגישות החיישן (ערך ISO גבוה), אבל התוצאות המעניינות מפצות. במדינות כמו מרוקו, אתיופיה ורומניה, מעבר לנופים המרהיבים הצלחתי לצלם התרחשויות שהיו קשות עד בלתי אפשריות לצילום בטיול רגלי.
שיטה תשיעית - צילום מלמעלה
מרבית הצלמים מצלמים מזוית ראייתם ולכן מגבילים עצמם לקומפוזיציות מסויימות. כשאנחנו מצלמים מזווית העיניים, התוצאה דומה מאוד לאופן שבו אנו רואים את העולם ביום-יום. לכן, התמונה נראית "רגילה", שגרתית ולעיתים אפילו משעממת, מאחר והיא לא מוסיפה עומק או פרשנות לצופה. צילום מזוויות לא שגרתיות שובר את נקודת המבט הפשוטה ומושך תשומת לב. צילום מזוית עליונה מונע קשר עין עם המצולם ולכן קל יותר לצלמים. לצילום אנשים מגובה רב יש צורך בעדשה בעלת אורך מוקד נדיב (600-200 מ״מ).
שיטה עשירית - בקשת רשות
השיטה העשירית היא כנראה הקשה ביותר והיא לפנות לנושא הצילום ולבקש את רשותו לצלם. מדובר בשיטה הדורשת רגישות, גישה נכונה וביטחון עצמי, ועדיין זו מיומנות נרכשת. מיד נסביר איך לעשות זאת, אך קודם ראוי לציין שלשיטה זו לא מעט חסרונות, למשל, איבוד הרגע אותו רציתם לתעד, איבוד המראה וההבעה הספונטנית של המצולם וכמובן הסיכוי הסביר לקבל תשובה שלילית. אבל סטטיסטית על כל לא שתקבלו אתם עשויים לקבל כן אם השתמשתם בהצעות הבאות:
חיוך וקשר עין – לפני הכול - עוד לפני שאתם אומרים מילה – חיוך, קשר עין וגישה נעימה עושים הבדל עצום. זה משדר שאתם לא מהווים איום, אלא פשוט אנשים סקרנים עם כוונות טובות.
פנייה ישירה, כנה וקצרה - כשאתם ניגשים, דברו ברור וענייני. ראשית הציגו את עצמכם בקצרה - אנשים מרגישים יותר בנוח כשהם יודעים עם מי הם מדברים. למשל: "שלום, אני יגאל, צלם רחוב (חובב/מקצועי) – אתה נראה מעניין בעיניי, אפשר לצלם אותך?" או: "אני עובד על פרויקט שמתעד אנשים בעיר – זה ממש יעזור לי אם תסכים שאצלם אותך לכמה רגעים."
תנו להם שליטה - הציעו שתראו להם את התמונה אחרי הצילום ואם לא יאהבו תמחקו אותה - זה יוצר תחושת ביטחון, כאילו יש להם זכות וטו או "ברקס" אם יצטערו אחר כך.
הציעו לשלוח להם את התמונה - אנשים נוטים להסכים כשיש להם תמורה.
ברומא התנהג כרומאי - אם אתם מצלמים במדינה זרה, כדאי לנסות לשאול את רשותם בשפתם. לא משנה כמה המבטא שלכם גרוע, זה עדיין מגדיל את הסיכוי להצלחה.
דעו לבחור את הרגע והאדם - עדיף לא לגשת כשמישהו ממהר, כועס או עסוק. חפשו אנשים שנראים נינוחים, מחייכים או מסתכלים סביב.
דעו לקבל סירוב - גם אם תשתמשו בכל ההצעות, תמיד יהיו אנשים שיסרבו, וזה בסדר. אל תיקחו את זה אישית. הודו להם בנימוס והמשיכו הלאה. כל פנייה מוצלחת מחזקת את הביטחון לפעם הבאה.
הפן החוקי
בישראל, נושא הצילום מוסדר בעיקר על ידי חוק הגנת הפרטיות, תשמ״א–1981. החוק לא אוסר באופן כללי על צילום במרחב הציבורי, אך הוא כן קובע מתי צילום ייחשב לפגיעה בפרטיות – שהיא אסורה, ולעיתים אף מהווה עבירה פלילית ועילה לתביעה אזרחית.
לפי סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, בין השאר, ייחשבו לפגיעה בפרטיות: צילום אדם כשהוא ברשות היחיד (למשל בביתו, בחדרו, או במקום שבו יש ציפייה סבירה לפרטיות). פרסום צילום של אדם בנסיבות בהן ניתן לזהותו, כאשר הפרסום עלול להשפיל או לבזותו, הטרדה באמצעות מצלמה, גם אם זה קורה במקום ציבורי (למשל צילום חוזר ונשנה שמפריע לאדם).
מה מותר? לצלם במקום ציבורי (רחוב, פארק, חוף) – מותר, כל עוד האדם המצולם לא נמצא במצב פרטי או מביך, ואין שימוש פוגעני בתמונה. כמו כן מותר לצלם נופים, מבנים ואירועים במרחב הציבורי.
מה אסור? לצלם אדם במקום פרטי ללא רשותו, לצלם אדם במרחב ציבורי במצבים אינטימיים, חושפניים או מביכים - גם אם זה נעשה ברחוב. אסור גם לפרסם תמונה של אדם ללא הסכמתו, אם הפרסום עלול לפגוע בפרטיותו או שמו. כמו כן אסור לצלם ילדים (קטינים) ולפרסם את התמונה – מותר רק בהסכמת ההורים או האפוטרופוס. באופן כללי אסור להשתמש בתמונה למטרות רווח ללא הסכמת המצולם.
שימו לב שגם אם מותר לצלם, השימוש בצילום עלול להיות מוגבל (למשל פרסום מסחרי של תמונה של אדם ללא רשותו). צילום של מתקנים ביטחוניים, שדות תעופה, או מוסדות ממשלתיים עשוי להיות מוגבל או אסור. צילום אירועי פרטיים כמו חתונות, הפגנות או הופעות במרחב ציבורי עשוי להיות מוגבל או אסור. ראוי לציין שלכל מדינה חוק אחר - גרמניה וצרפת למשל, מדגישות יותר את הזכות לפרטיות; לעיתים יש צורך ברשות מהמצולם. בבריטניה מותר לצלם במקומות ציבוריים, אך יש הגבלות על צילום במקומות עם שמירה (כמו קניונים או תחנות רכבת). ביפן, חברתית לא מקובל לצלם אנשים ללא רשות וקיימים חוקים נגד צילום מטריד.
ענישה (בארץ) - פגיעה בפרטיות עלולה לגרור קנס, פיצוי כספי (עד 50,000 ש"ח גם ללא הוכחת נזק), ואף כתב אישום פלילי במקרים חמורים.
מומלץ לקרוא במלואו את חוק הגנת הפרטיות בקישור זה
אחרית דבר
רגע, זה כל מה שצריך לדעת? ברור שלא, מאמר זה הוא רק הראשון בסדרת מאמרים לצלמים המכסים ז׳אנרים שונים בצילום בכלל וצילום רחוב בפרט. במאמרים הבאים נדון גם על הצד הטכני, נספק טיפים שימושיים לצילום במצבים שונים ונענה גם לשאלותיכם. מוזמנים לשאול אותן בתגובות למאמר ובדף הפייסבוק של האתר.
Comments