סודות ההתאמות - Light
פוטושופ מציעה לא מעט כלים להתאמת בהירות, ניגודיות ועריכת טווח הגוונים בתמונה, אבל עד לאחרונה היה צורך להשתמש בכמה התאמות שונות כדי להשיג שליטה נוחה באזורים הבהירים והכהים. ההתאמה Light מרכזת את השליטה הזו במקום אחד ומאפשרת לטפל בכל טווח הבהירות בתמונה באמצעות שישה מכוונים: חשיפה, ניגודיות, אזורים בהירים, צללים, לבנים ושחורים. כך ניתן, למשל, להבהיר את התמונה כולה, להחזיר פרטים בשמיים או בצללים, ולקבוע את עוצמת הלבן והשחור - והכל באמצעות שכבת התאמה לא־הרסנית. מעבר לנוחות, Light מוסיפה למערך ההתאמות של פוטושופ דרך עבודה זהה לבקרות התאורה המוכרות מחלון ה-Camera Raw, אך מאפשרת להשתמש בהן כחלק ממערך השכבות והמסכות של פוטושופ. במאמר זה נסביר איך עובדים עם ההתאמה, מה יתרונותיה ומה מגבלותיה המיוחדות.
01 לפני הכל
לפני הכל חשוב לציין, ההתאמה Light זמינה מגירסה 27.10. התאמה זו מחליפה בפועל את ההתאמה Brightness/Contrast שלכאורה נעלמה מגירסה זו. אם אתם מעוניינים להשיב אותה יש ללחוץ על התפריט הצדדי בחלון (A) ולבחור ב-Light Version>Legacy (Pre 2026) לגירסה הקודמת או Legacy (Pre 2007) לגירסה המיושנת יותר
אם השתמשתם בתסריטי הפעלה (Actions) או תוספים חיצוניים הנעזרים בהתאמה Brightness/Contrast - הם אמורים לעבוד כרגיל.
שימו לב שהתאמה זו עובדת כרגע רק במודל הצבע RGB (בעומק צבע של 16-8 סיביות). במודלי צבע אחרים כמו CMYK, Lab ו-Grayscale - הפעלת הפקודה Light תציג בפועל את ההתאמה (B) Brightness/Contrast.
בנוסף, ההתאמה זמינה אך ורק כשכבת התאמה - תפריט Image>Adjustments מציג (נכון לכתיבת שורות אלו) את ההתאמה Brightness/Contrast בלבד.
ראוי לציין שהמתמטיקה מאחוריה התאמה זו זהה לזו שבחלון ה-Camera Raw רק שקובצי Raw מציעים טווח צבעים רחב יותר מקבצים שעברו המרה לפיקסלים בפורמט JPEG. אם אתם פותחים קבצים בפורמט Raw עדיף לעבוד עליהם קודם בחלון ה-Camera Raw ובמידת הצורך לבצע השלמות לאחר מכן באמצעות ההתאמה Light.
02 מכווני ההתאמה
להוספת ההתאמה יש ללחוץ על כפתור הוספת שכבת התאמה או מילוי (A) ומהתפריט הנשלף יש לבחור ב-Light.
ניתן להוסיף את ההתאמה גם באמצעות הפקודה Light מתפריט Layer>New Adjustment Layer.
בדוגמאות הבאות גררנו את המכוונים באופן מוגזם כדי שתוכלו להבחין בשינוי בין המקור לערכים שליליים וחיוביים.
החלון כולל את המכוונים הבאים (B): Exposure
גרירת מכוון זה משפיעה על הבהירות הכללית בתמונה. בדומה למצלמה, הוא מבהיר או מחשיך את כל התמונה בצורה מאוזנת יחסית. גרירה ימינה מבהירה את התמונה וגרירה שמאלה מחשיכה אותה. זהו בדרך כלל המכוון הראשון שכדאי להשתמש בו, משום שהוא קובע את רמת הבהירות הכללית שעל פיה נמשיך לבצע את שאר התיקונים.
Contrast
גרירת מכוון זה משפיעה על הניגדויות בתמונה, משמע, על הגדלת או הקטנת ההבדל בין האזורים הבהירים והכהים. גרירת המכוון ימינה מגדילה את הניגודיות: האזורים בהירים נעשים בהירים יותר והאזורים הכהים נעשים כהים יותר. גרירה שמאלה מפחיתה את הניגודיות ומקרבת את הגוונים זה לזה. על אף שמכוון זה ממוקם שני בסדר המכוונים, מומלץ לטפל קודם ביתר המכוונים (למשל לשחזר פרטים באזורים הבהירים ובצללים) ולאחר להחזיר לתמונה את התחושה הרצויה של ניגודיות. ראוי לציין שהוספת ניגודיות מוסיפה רוויה לצבעי התמונה ומפחיתה אותה בערכים שליליים.
Highlights
גרירת מכוון זה מאפשרת להבהיר או להכהות את האזורים הבהירים בתמונה. גרירת המכוון שמאלה בדרך כלל מכהה את האזורים הללו ומאפשרת להחזיר פרטים שאבדו בהם. גרירה ימינה מבהירה אותם. מכוון זה מתאים, למשל, למצבים בהם העננים בהירים מדי, אזורים בהירים בהם נעלם פירוט, אזורים מוארים מדי באזורים הבהירים ופרטים בהירים שנראים שטוחים או "שרופים". ראוי לציין שמדובר באזורים הבהירים בתמונה אך לא הבהירים ביותר (פרטים בהמשך).
Shadows
גרירת מכוון זה מאפשרת להבהיר או להכהות את האזורים הכהים (הצללים) בתמונה. גרירת המכוון שמאלה מכהה את האזורים הללו ולרוב מגדילה ניגודיות. גרירה ימינה מבהירה אותם ומאפשרת לחשוף פרטים שהיו נסתרים באזורים הכהים. מכוון זה שימושי במיוחד כאשר רוצים להאיר דמויות או אזורים חשוכים מדי בייחוד בצללים.
גם כאן ראוי לציין שמדובר באזורים הכהים בתמונה אך לא הכהים ביותר (פרטים בהמשך).
Whites
גרירת מכוון זה מאפשרת להבהיר או להכהות את האזורים הבהירים ביותר בתמונה ולמעשה לקבוע את נקודת הלבן של התמונה. משמע עד כמה האזור הבהיר ביותר בהיר. גרירת המכוון ימינה מבהירה את הקצה העליון של טווח הגוונים ועלולה לגרום ליותר אזורים להגיע ללבן מלא. גרירה שמאלה מפחיתה את עוצמת הגוונים הבהירים ביותר. זהו בעצם ההבדל בין מכוון Highlights השולט באזורים הבהירים, לבין מכוון Whites השולט בקצה הבהיר ביותר.
Blacks
גרירת מכוון זה מאפשרת להבהיר או להכהות את האזורים הכהים ביותר בתמונה ולמעשה לקבוע עד כמה כהה האזור הכהה ביותר בתמונה. גרירת המכוון ימינה מבהירה את הקצה התחתון של טווח הגוונים. גרירה שמאלה מכהה את האזורים הכהים ביותר ועלולה לגרום ליותר אזורים להגיע לשחור מלא. זהו בעצם ההבדל בין מכוון Shadows השולט באזורים הכהים, לבין מכוון Blacks השולט בקצה הכהה ביותר.
בשורה התחתונה - מכווני השחורים (Blacks) והלבנים (Whites) מגדירים את קצוות טווח הבהירות. מכוון החשיפה (Exposure) מגדיר את בהירות את גווני הביניים עם השפעה על כלל הבהירות בתמונה. מכווני האזורים הבהירים (Highlights) והצללים (Shadows) קובעים בפועל מה נראה בהיר או כהה בתמונה ובהתאמה זו חשיבותם גדולה יותר (פרטים בהמשך).
03 עזרים לבחינת התמונה
ההתאמה Light אינה התאמה שבה יש "ערכים נכונים" שאפשר פשוט להגיע אליהם. המטרה היא להגיע לטווח טונאלי שמתאים לתמונה ולמטרה שלה. רגע, אז איך יודעים אם ערכנו נכון? התשובה הקצרה היא: משלבים בין העיניים לבין ההיסטוגרמה.
חלון ההיסטוגרמה, הזמין באמצעות הפקודה Histogram מתפריט Window, מציג בצורה גראפית את פריסת הגוונים בתמונה. הציר האופקי מייצג את טווח הגוונים מהאזור הכהה ביותר שבצידה השמאלי של ההיסטוגרמה (E) לאזור הבהיר ביותר שבצידה הימני של ההיסטוגרמה (A). החלון מסייע למשתמש, בין היתר, להבין את מצב הבהירות בתמונה. הציר האנכי מייצג את המספר הכולל של הפיקסלים בגוון המסויים הזה. ככלל שהציר האנכי גבוה יותר - יש יותר פרטים באזור בהירות זה - אבל מעשית - זה פחות עוזר לנו. שימו לב שמתפריט Channel בחרנו בהיסטוגרמת (1) Luminosity המציגה את פריסת ערכי הבהירות בלבד.
ניתן לחלק את ההיסטוגרמה למספר מקטעים המייצגים אזורי בהירות:
המקטע הראשון (A) מייצג את האזורים הבהירים ביותר בתמונה (Whites). המקטע השני (B) מייצג את האזורים הבהירים בתמונה (Highlights). המקטע השלישי (C) מייצג את גווני הביניים, או אם תרצו את החשיפה (Exposure). המקטע הרביעי (D) מייצג את האזורים הכהים בתמונה (Shadows) ולבסוף המקטע החמישי (E) מייצג את האזורים הכהים ביותר בתמונה (Blacks).
החלוקה הזאת אינה אומרת שכל מכוון פועל על קבוצת פיקסלים מבודדת. המכוונים משפיעים זה על זה, ולכן גרירת מכוון החשיפה (Exposure) למשל, תשפיע באופן מדורג גם על האזורים הבהירים והכהים בתמונה ותקבע בהמשך איך נגרור את שאר המכוונים. כדאי להתייחס לכל המכוונים כמכלול. לרוב גרירת אחד המכוונים גוררת גרירת של מכוון אחר. לדוגמא אם, למשל, הבהרתם את הצללים והכהתם את האזורים הבהירים - בפועל הפחתתם ניגודיות - יתכן שזה מה שביקשתם, אבל אם אתם מעוניינים להשיב את הניגודיות השתמשו במכוון Contrast ו/או הבהירו את הלבנים (Whites) והכהו את השחורים (Blacks).
רגע, איך ההיסטוגרמה עוזרת לנו בעריכה? ההיסטוגרמה עשויה להציג בעיות חשיפה בתמונה - קו אנכי הנצמד לצידה הימני של ההיסטוגרמה מעיד על איבוד פרטים באזורים הבהירים ואילו קו הנצמד לקצה השמאלי (2) מעיד על איבוד פרטים בצללים. רגע, לפני שאתם ממהרים לתקן את הבעיה הפעילו שיקול דעת - אם איבוד הפרטים הוא באזור בו אין חשיבות לפרטים, למשל אזור שאמור להיות שחור - אין צורך לתקן את התמונה.
שימו לב! אם התמונה אמורה להיראות טבעית, דרמטית, בהירה או כהה - אין להיסטוגרמה דרך לדעת מהו המראה הנכון. היא רק מתארת את פיזור הגוונים בתמונה. ההמלצה היא להשתמש בחלון ההיסטוגרמה ובחלון Info הזמין מתפריט Window כמשוב במהלך העריכה. ההיסטוגרמה משמשת כאמצעי בקרה ובמילים אחרות - ההיסטוגרמה היא לוח המחוונים - לא הנהג.
04 שליטה ברירנית בתאורה
ההתאמה Light מצויינת בטיפול כוללני בבהירות, אך עוצמתה גדולה עוד יותר בעבודה אזורית. אם למשל אתם רוצים להכהות את השמיים, או חלקם - התאמה זו תעשה עבודה טובה מהירה ומדוייקת מכל התאמה אחרת. אך כדי לנצל תכונה זו יש לעבוד קצת אחרת. בדוגמא הבאה אנו מעוניינים להכהות את הקצה העליון של השמיים.
כדי לעשות זאת נפעיל את הפקודה Sky מתפריט Select.
בשלב זה, כשאזור הבחירה פעיל, נלחץ בתחתית חלון השכבות על כפתור הוספת שכבת התאמה או מילוי (A) ונבחר ב-Light. פוטושופ תגביל את השפעת ההתאמה רק לאזור השמיים.
כעת, בחלון Properties, נגרור את מכוון החשיפה מעט שמאלה עד להשגת ההכהיה הרצויה (B).
העניין הוא שאנחנו לא מעוניינים להכהות את האזור התחתון בו השמיים מוארים על ידי השמש, ולכן, נבחר בכלי מעבר הצבעים (C), בסרגל אפשרויות הכלי נבחר במעבר משחור ללבן (D) ובמעבר ישר (E) בשיטת שילוב (F) Multiply ונגרור את הכלי מהקצה התחתון של השמיים עד לאמצע השמיים - בפועל הגבלנו את ההכהיה רק לחלקם העליון של השמיים.
באותו אופן ניתן לסמן אזור נוספים בתמונה, להוסיף את ההתאמה Light ולהבהיר, להכהות, להוסיף או להפחית ניגודיות.
טיפ! לחיצה כפולה על מכוון או על שם מקטע הבהירות תאפס את המכוון.
05 המגבלה החשובה של ההתאמה Light
ההתאמה Light שונה מכל ההתאמות האחרות שפוטושופ מציעה. ההתאמה אינה מתנהגת בדיוק כמו שכבות התאמה ותיקות בכל הנוגע לתצוגה בזמן העבודה. אם נעשה שימוש במכווני Highlights או Shadows, פוטושופ עשויה להשהות זמנית את השפעת שכבת Light כאשר עורכים שכבות שנמצאות מתחתיה (A). עם סיום הפעולה, השפעת השכבה מחושבת ומוצגת מחדש. אם למשל הוספנו את ההתאמה Curves וגררנו נקודה על גבי העקומה (B) - ייתכן שבזמן הגרירה האפקט שנוצר על ידי ההתאמה Light ייעלם זמנית. כלומר, אנחנו רואים את התמונה כאילו שכבת Light אינה פעילה. ברגע שמשחררים את העכבר ומסיימים את גרירת הנקודה - ההתאמה Light חוזרת לפעול והתוצאה הסופית מוצגת. פוטושופ אפילו מציגה הודעה בתוית כחולה המעידה שההתאמה Light מושהת בזמן עריכת השכבות שמתחתיה. זה עלול להיות מבלבל מאוד, משום שנדמה לרגע שההתאמה Light הפסיקה לעבוד או שיש תקלה בתמונה.
הסיבה לכך היא שהמכוונים Highlights ו-Shadows דורשים חישובים מורכבים יותר ומחשבים מחדש מה נחשב לאזור בהיר או כהה באופן יחסי לתמונה. מסיבה זו Adobe בחרה להשהות אותם בזמן פעולות מסוימות כדי לשמור על ביצועים ותגובתיות של התוכנה.
חשוב להדגיש שמדובר בהתנהגות מתוכננת ולא בתקלה. המכוונים Exposure, Contrast, Whites ו-Blacks ממשיכים להתעדכן בזמן אמת. אותה תופעה מתרחשת כשצובעים שכבה הממוקמת מתחת לשכבת ההתאמה Light - השפעת ההתאמה Light עשויה להיעלם בזמן הצביעה. ברגע שמשחררים את לחצן העכבר, האפקט חוזר.
שימו לב שההתאמה Clarity ו-Dehaze פועלת באותו אופן. בנוסף, בזמן גזירת התמונה פוטושופ תשהה את תצוגת ההתאמה מאחר ועליה לבצע חישוב מחדש של האזורים הבהירים והצללים.
לסיום, הכנסת שכבת ההתאמה Light לגבולות השכבה תחתיה באמצעות הפקודה Create Clipping Mask מתפריט Layer תשנה את מראה התוצאה מאחר ופוטושופ תבצע חישוב מחדש של המידע בשכבה. הדברים נכונים גם לגבי מסכות - צביעת המסכה של שכבה הממוקמת מתחת להתאמה עשוייה לגרום להשהייה בהצגת התוצאה מאותן סיבות.
06 לסיכום: שיטת העבודה המומלצת ב-7 שלבים
ההתאמה Light מאפשרת שליטה מירבית בטווח הבהירות בתמונה - הנה השלבים המומלצים לעבודה איתה:
לפני הכל יש לקבוע אם התמונה בהירה או כהה מדי לטעמכם. הזיזו את מכוון Exposure עד שהבהירות הכללית נראית נכונה, מבלי לנסות עדיין לפתור בעיות אזוריות כמו שמיים, הנושא העיקרי בתמונה וכו׳.
כעת יש לבדוק מה קורה באזורים הבהירים - אם אזורים אלו איבדו פרטים, נסו לגרור את מכוון Highlights שמאלה. המטרה היא לשמור על פרטים במקומות שבהם הם חשובים.
בשלב זה יש לבדוק אם אם קיימים פרטים חשובים שנבלעים בצללים. במקרה זה יש לגרור את מכוון Shadows ימינה - הימנעו מהבהרה מוגזמת שעלולה לגרום לתמונה להיראות שטוחה.
השלב הבא הוא לקבוע את הנקודה הבהירה ביותר בתמונה - נסו לגרור את מכוון Whites מעט ימינה. אפשר להיעזר בהיסטוגרמה כדי לזהות אם אנו מאבדים פרטים חשובים באזורים אלו.
בשלב זה עליכם לקבוע את עומק האזורים הכהים ביותר - אם לאחר הבהרת הצללים התמונה איבדה עומק - גרירת מכוון Blacks שמאלה עשוייה להשיב ניגודיות. גם כאן, שחור מוחלט אינו בהכרח טעות.
כעת, במידה ולתמונה חסרה עדיין ניגודיות - נסו לגרור את מכוון Contrast מעט ימינה.
רגע לפני שאתם ממשיכים - כבו והדליקו את שכבת Light והשוו בין המקור לתוצאה. בדקו גם את התמונה בגודל התצוגה שבו היא צפויה לשמש בפועל.
השלב האחרון אינו הכרחי, אך אם אזור בתמונה (למשל הנושא, השמיים וכדומה) עדיין לא מואר כהלכה, נסו לבחור אותו, להוסיף את ההתאמה Light ולערוך אותו בהתאם.
אפשר לזכור את סדר העבודה כך (מימין לשמאל): Exposure - Highlights - Shadows - Whites - Blacks - Contrast ולבסוף מסכות.
שימו לב שאין לראות בסדר זה כלל ברזל - במהלך העבודה ייתכן שתצטרכו לחזור ולערוך את החשיפה או כל מכוון אחר. תוכלו לעשות זאת לפי העין או בהתאם להיסטוגרמה, אך חשוב לזכור - ההיסטוגרמה מספקת מידע טכני על פיזור הגוונים, אבל העיניים קובעות אם התמונה נראית כפי שאתם רוצים.
לסיום: שכבת ההתאמה Light היא שכבה לכל דבר ועניין, מעבר לעובדה שניתן לערוך אותה, ניתן לשנות את אטימות השכבה, שיטה ואפשרות שילוב, להוסיף לה סגנון שכבה ולהיעזר במסכה ובמסכה נגזרת להגבלת השפעתה לאזור מסוים. בנוסף - תמיד אתם יכולים לערום שכבת Light מעל שכבת Light ובכל אחת לבצע עריכה אחרת או דיוק לעריכה קודמת.
כל התמונות במאמר צולמו ע"י יגאל לוי - כל הזכויות שמורות ©
תגובות