צילום
כל צלם ,בין אם הוא מקצוען, או חובב צילום, צובר עם השנים תובנות, רעיונות, או תפיסות המסייעות לו להשיג את התוצאה הרצוייה. הבעיה היא שחלק מתפיסות אלו לא נתמכות בעובדות ואין בינן לבין המציאות הרבה .כך קורה, למשל ,שצלמים לא תמיד משיגים את החדות המיטבית בתמונה וזאת בשל תפיסה מוטעית לגבי מפתח הצמצם. על מנת לרכוש ידע ומיומנות בכל מקצוע, צריך ,מדי פעם, להעמיד במבחן תובנות, לצאת מקבעונות ולבחון דרכים חדשות. מאמר זה מסמן מספר תפיסות מוטעות ומנסה להעמיד אותן על דיוקן.
01 הנקודה המתוקה
כידוע ,לכל עדשה רמת חדות התלוייה בין היתר במפתח הצמצם. אחת התפיסות המוטעות בנוגע לכך שהחדות המיטבית תושג במפתח של .F8 סברה זו נשענת באופן מסויים על אופן השתברות קרני האור החודרות לעדשה. כשקרני האור חודרות דרך המפתח הן מתעקלות. ככל שהצמצם ׳פתוח׳ (ערך F נמוך) חלק ניכר מהאור מתעקל ולכן רמת החדות יורדת .
אך האמת היא שלכל עדשה ערך שונה לחדות מיטבית המכונה ׳הנקודה המתוקה׳. ככלל אצבע, הנקודה המתוקה היא בין תחנה אחת לשתי תחנות חשיפה (ויש הגורסים לשלוש) מהצמצם הפתוח ביותר בעדשה .משמע, אם הצמצם הפתוח ביותר בעדשה הוא ,2.8 אז מפתח הצמצם שישיג את התוצאות החדות ביותר לעדשה זו ינוע בין F4 ל-.F5.6 מכאן, שאין עדשות שוות ולכן אין ערך קבוע. אך גם אם זה נכון ,הבחירה במפתח צמצם צריכה להיעשות על פי שיקולים אחרים כמו עומק השדה הרצוי, מהירות התריס וכו׳ .מעבר לכך ,איכות האופטיקה חשובה לא פחות. ההמלצה הכי טובה במקרה זה היא לבצע בדיקות בעצמכם, באמצעות הנחת המצלמה על חצובה וצילום אובייקט במפתחי צמצם שונים .לחילופין ניתן לקרוא ביקורות ומבחנים שנעשו לעדשה (האתר www.dxomark.com מספק בדיקות מקיפות על מצלמות ועדשות) ולהציץ בספרון המצורף לה. היצרן טרח ועשה עבורכם את מרבית העבודה…
02אורכי מוקד שווים, אך לא זהים
נהוג לחשוב שצילום אובייקט בעדשות מיצרנים שונים בעלי אורך מוקד זהה יספקו תוצאות דומות. אין הכוונה לאיכות התוצאה, אלא על אורך המוקד. לדוגמא, צילום אובייקט בעדשת 70-200 VR II של ניקון לעומת צילום אותו אובייקט ממרחק ובאורך מוקד זהה באמצעות עדשת 70-200 IS II של קנון ישיג תוצאת תקריב שונה .בתמונה שצולמה בעדשת קנון התוצאה שתתקבל היא אובייקט גדול יותר מהתמונה שצולמה בעדשת ניקון.
תופעה זו המכונה נשימת מיקוד (Focus Breathing) מתרחשת במרחקים קצרים .כשהעדשה מתמקדת באובייקט מרוחק הטווח יהיה קרוב לזהה בעדשות בעלות אורך מוקד זהה. אך ככל שהאובייקט קרוב יותר למצלמה אורך המוקד משתנה מעדשה לעדשה. המשמעות היא שבעיה זו ניכרת בצילומי דיוקנאות, פחות בצילומי ספורט וטבע.
03חוק הגומלין
חוק או כלל אצבע זה מצביע על קשר בין אורך המוקד למהירות התריס. הכלל אומר שאם מצלמים באורך מוקד של 200 מ"מ, מהירות התריס צריכה להיות לפחות ,1/200 או מהירה יותר כדי למנוע טשטוש .משמע, הנוסחה לקביעת מהירות התריס היא אחד חלקי אורך המוקד .אך פה זה לא נגמר. חוק זה התחיל עוד בתקופת סרטי הצילום בו רוב התמונות צולמו בסרטי 35 מ"מ (Full Frame). אם אתם מצלמים במצלמת קרופ יש לכלול נתון זה בחישוב לחוק הגומלין. כאן הנוסחה לחישוב המהירות היא אחד חלקי אורך המוקד כפול מקדם הקרופ (לדוגמא, בקנון יש להכפיל ,1.6-ב בניקון לעומת זאת יש להכפיל ב- .(1.5רגע, זה עדיין לא הכל. רוב העדשות בנות ימינו מצויידות במייצב. חלקן חוסכות תחנת חשיפה אחת, אחרות יותר. משמעות היא שבפועל עליכם ליצור נוסחה בה יש לקבוע את אורך המוקד כפול 2 בחזקת תחנות החשיפה שהמייצב חוסך, חלקי אורך המוקד כפול מקדם הקרופ. מבולבלים ?אתם לא לבד… הבעיה מחמירה עם מצלמות בעלות חיישנים גדולים, מאחר ובתמונות באבחנה גבוהה יותר מידע נקלט וכל טשטוש מובחן עוד יותר. מסיבות אלו צלמים מעדיפים לרוב לקבוע מהירות גבוהה יותר מחוק הגומלין כדי למנוע טשטוש- מה שעולה לעיתים בהגדלת ה-ISO, או פתיחת הצמצם .אגב, כל החישובים שהוצגו לא יועילו אם הצלם לא מאמץ אחיזה יציבה במצלמה…
04הסתמכות על ההיסטוגרמת המצלמה
מרבית המצלמות המקצועיות מאפשרות הצגת ההיסטוגרמה של התמונה המצולמת .ההיסטוגרמה היא הכלי האמין ביותר לבחינת החשיפה בתמונה. בתנאי תאורה קשים קשה לבחון את התוצאה על הצג האחורי במצלמה באופן המשקף את המציאות. מבט מהיר בהיסטוגרמה יחשוף אם פריסת ערכי הבהירות בתמונה טובה, או שיש איבוד פרטים באזורים הבהירים, או הכהים. נציין מראש שמראה ההיסטוגרמה הוא בהתאם לתמונה וכל עניין ההיסטוגרמה האידיאלית מוטעה מיסודו. הרי, אם צילמתם חתול שחור על רקע כהה, הגיוני שההיסטוגרמה תישען על צידה השמאלי ומאידך, אם צילמתם דוב קוטב על רקע שלג- הגיוני שההיסטוגרמה תתרכז ברובה בצידה הימני .ההיסטוגרמה מציגה מידע לגבי התמונה ולכן על הצלם לבחון האם היא אמורה להתפרש באופן בו היא פרושה ,או שמא יש בעיית חשיפה. בהנחה שאתם מצלמים בפורמט Raw ולא מסתפקים ב,Jpeg- התמונה המוצגת בגב המצלמה לאחר הצילום היא תצוגת Jpeg של התמונה ולא קובץ ה Raw-עצמו ולכן ההיסטוגרמה מתבססת על תמונה זו. המשמעות במקרה זה שאיבוד הפרטים באזורים הבהירים, או הכהים, המוצג בהיסטוגרמה שגוי .זאת מאחר ובקובץ Raw טווח הצבעים רחב יותר מקובץ Jpeg ובנוסף ,מקובץ בפורמט Raw ניתן לחלץ מידע רב יותר מאזורים כהים ובהירים מאשר בקובץ בפורמט .Jpegפתיחת התמונה בפוטושופ ,לייטרום, או חלון ה- Camera Rawעשוי להציג היסטוגרמה שונה ממה שהוצג בגב המצלמה. מסיבה זו מומלץ לבדוק עד כמה ההיסטוגרמה במצלמה שלכם דומה להיסטוגרמה בתוכנת עיבוד התמונה. השוואה בין ההיסטוגרמות עשוייה לספק אמת מידה עד כמה אתם יכולים לבצע חשיפת יתר או חסר בזמן הצילום.
-
אור הוא הכל - נכון, חיישן איכותי, במיוחד במצלמות Full Frame יקלוט יותר אור .אך כל זה מצטצמם כשמפתח הצמצם של העדשה לא גדול מספיק .עדשות המסופקות כערכה עם המצלמה (18-55) מגיעות לרוב עם מפתח של ,F/3.5 שזה לא רע .אך התמקדות בעצם מרוחק עלולה להקטין את מפתח הצמצם לF/5.6- מה שמפחית את כמות האור שנכנס לחיישן. עדשות איכותיות יותר מציעות מפתח צמצם גדול יותר ואינן משנות את מפתח הצמצם בעת שינוי אורך המוקד .חובבי ה'בוקה'- אותו אפקט של רקע מטושטש, ישיגו תוצאות טובות יותר בעדשה בעלת מפתח צמצם ואורך מוקד נדיבים.
לסיכום ,לעדשה איכותית השפעה גדולה על איכות התמונה. עדשות איכותיות הן השקעה ארוכת טווח מאחר ולרוב הן עוברות למצלמה הבאה. רגע לפני שרצים לבחור במצלמה 'זוכת פרסים' ,כדאי לוודא שלמצלמה זו קיימות עדשות לסוג הצילום בו בחרתם. אם אתם צלמי ספורט למשל ,ודאו שלמצלמה זו עדשה המתאימה לצרכיכם.
05גוף לפני עדשה?
אין צלם שלא חווה צילום מאכזב ובייאושו פילל למצלמה טובה יותר… ככל שאתה לומד יותר את מקצוע הצילום, אתה מודע יותר לתחומים בהם עליך להשתפר ולמגבלות של הציוד שברשותך. לא מעט צלמים משקיעים בגוף מצלמה חדיש ומשוכלל ומסתפקים, בלית ברירה ,בעדשות קודמות שהיו ברשותם, או בעדשת הערכה המסופקת עם המצלמה. העניין הוא כזה- מחקרים כבר קבעו שגוף (מצלמה) ממוצע אליו מחוברת עדשה איכותית ישיג לרוב תוצאות טובות יותר מגוף יקר אליו מחוברת עדשה נחותה. הסיבות הבאות אולי יבהירו את העניין:
-
איכות וחדות - מבחני איכות של עדשות בוחנים בין היתר חדות. עדשות איכותיות יהיו מהירות וחדות יותר וייאפשרו מיקוד מהיר ותוצאות טובות יותר.
-
השפעה אומנותית- לכל המאפיינים החדשים שיש למצלמות משוכללות להציע יש השפעה מזערית על הצד האומנותי בתמונות. בחירה למשל בעדשה רחבה זוית איכותית עשוייה להשפיע ישירות על הקומפוזיציה והפרשנות לסצינה.
תגיות: פוטושופ, עדשה, גוף, מצלמה, היסטוגרמה, מפתח צמצם, אורך מוקד, קנון, ניקון, חוק הגומלין, נשימת מיקוד, חשיפת חסר, חשיפת יתר, הנקודה המתוקה, יגאל לוי, פוטושופמאסטר, Photoshop, Camera Raw, Raw, Sweet Spot, Focus Breathing, Lens, Camera, Body, Histogram, Focal Length, Apreture, Wide Angle, Yigal Levi, Photoshop Master