top of page

המעצב האידיאלי- קוים לדמותו

לפני מספר חודשים סיימו את לימודיהם מאות סטודנטים לעיצוב גרפי. חלקם השקיעו ארבע שנים מחייהם כדי ללמוד את מקצוע העיצוב ומספר לא מבוטל הסתפק בקורסים לעיצוב באמצעות מחשב. אלו לבטח רגעים מרגשים עבור בוגרים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום. ברי המזל שביניהם ימצאו עבודה וישתלבו בתחום ולא מעט ימצאו עצמם כחלק משוק מחפשי העבודה. ״אתם רק חושבים שסיימתם ללמוד״ אמר לנו פעם אחד מהמורים, ״אבל רק עכשיו מתחילה הלמידה האמיתית, והיא תעניין ותרגש אתכם יותר מכל, כי ההתנסות היא הדבר האמיתי״.

אחת השאלות שנחקקו בזכרוני בשיחת הסיכום של לימודי העיצוב הייתה: ״האם יש מתכון כלשהו להצלחה בתחום״. לכאורה שאלה תמימה וכוללנית שגרמה לגבות מורמות ולמבט לגלגני כלפי אותה תלמידה שהעזה לשאול. התשובה של המורה אז הייתה לקונית ביותר: ״התמדה וכשרון״. מה שהיה ברור לרוב הכיתה כתשובה הגיונית ומתבקשת הפך לדיון סוער בהפסקה. מה יכול להפוך מעצב שזה עתה סיים את לימודיו למצליח בתחומו. האם רק כשרון קובע? האם גם למזל יש חלק ואולי קשרים טובים יכולים להספיק כדי לסדר לנו את החיים. כל אחד מאיתנו הספיק באותה הפסקה לפתח את ה״אני מאמין״ שלו. במבט לאחור נדמה כי לכל אחד הייתה תרומה בחיבור ה-״מתכון״. לא מדובר בנוסחת פלא המקצרת תהליכים, אלא ברשימת מצרכים שהשילוב ביניהם עשוי להביא ליעד הנכסף.

המתכון

המרכיבים של גרפיקאי/מעצב מצליח (נאסף והורכב לאורך השנים מדברי מעצבים):

  1. כשרון- מילון אבן שושן מגדיר כשרון כ"סגולה טבעית באדם המכשירה אותו באופן מיוחד למקצוע מסוים, לחשיבה, ללימוד, ליצירה וכו"'. כשרונו של מעצב נבחן ביכולתו לתרגם את רעיונותיו לשפה חזותית, אך גם ביצירתיות בה הוא ניחן- כל מעצב הוא במידה מסויימת גם רעיונאי. היצירתיות כוללת את המקוריות של עבודותיו, ורסטליות- היכולת לעצב במגוון סגנונות, תושיה- היכולת לאלתר ולפתור בעיות עיצוב סבוכות ובלתי צפויות, דמיון- המקור לסעיפים הנ"ל, פתיחות- לעיצובים, גישות וסגנונות אחרים, פרשנות- היכולת לשפוט ולהעריך עבודות שלו ושל אחרים, ללמוד ולספוג השפעה מהטובים שבהם.

  2. ידע- לידע ובקיאות יש משקל מכריע ביכולת. תחום העיצוב ובייחוד עיצוב באמצעות מחשב הוא תחום רחב, כמעט אינסופי. השינויים התכופים בסגנונות ובאופנות העיצוב הפופולריים והשדרוגים הבלתי נלאים של תוכנות ועזרים מחייבים אצבע על הדופק. משתמשי המחשב יודעים שמדובר במרדף מתמשך אחר חידושים שברובם נועדו להקל על חייהם. גרפיקאים ומעצבים שאינם רוצים להישאר מאחור ולעמוד בדרישות השוק הדינמיות, חייבים להשקיע גם בהרחבת אופקיהם. רכישת הידע תלויה בסקרנות, בשאיפה להעשיר את הידע ובגישה למקורות מידע. ידע דורש גם אימון ושינון- ״האימון עושה את האומן״- לא די בקריאת חומר העשרה- יש לחזור ולשכלל יכולות טכניות הלכה למעשה.  חושב שאתה שולט בפוטושופ או אינדיזיין? חשוב שנית- יש עשרות אתרים מקצועיים, ירחונים וספרי הדרכה שיוכיחו לכם אחרת. היעדר הכשרה מקצועית, ויתור על איסוף מידע, עיבודו ולימודו ודילוג על הכנה יסודית של ״שיעורי בית״ לפני כל עבודת עיצוב, מהווים מכשול וגורם המעכב התקדמות. ידע הוא מרכיב עיקרי בניסיון- לאחרון יש השלכה על גובה השכר וקצב הקידום בכל ארגון.

  3. התמדה- היכולת להתמיד בעבודה קשה לאורך זמן היא מצרך חשוב. לשם כך דרושה חריצות, מסירות, הקרבה, שאפתנות, משמעת, נחישות ובעיקר סבלנות.
    כל אלו דורשים חוזק נפשי וגם גופני- לדעת לשבת (סליחה על הביטוי) הרבה על התחת. אין מעסיק שלא אוהב עובדים עם ״ראש גדול״ ההופכים את מלאכתם לאומנות. לביצוע עבודה קשה תחת לחץ ובעקביות נדרש אוסף תכונות שאינן נחלתם של רבים. למרבה המזל חלק מהתכונות נרכשות ותלויות הרבה ברצון טוב. בעל מקצוע טוב הוא בעל מחשבה ארוכת טווח- סוג של אצן למרחקים ארוכים. הוא יודע להתעלם מקושיי הרגע ולהתעלות על שיקולים בלתי ענייניים.

  4. יכולת- פועל יוצא של כשרון, ידע, ניסיון מעשי ומיומנות. התמדה ביכולת גבוהה, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ובד־בבד עמידה בלוחות זמנים במינימום טעויות הן המתכון. מעסיקים נוטים להעריך עובדים המסוגלים לבצע מספר משימות במקביל בהצלחה ובייחוד עובדים אחראיים שניתן ״לסמוך״ עליהם. יכולת גבוהה ויוצאת דופן תורמת לתחושה כי העובד אינו בר החלפה ויש לדאוג להשאירו בארגון גם במחיר גבוה.

  5. מקצוענות- התוצר של כשרון, ידע ויכולת. יש להבדיל בין מקצועיות למקצוענות. הראשונה היא כלל הידע והניסיון שצבר המעצב והשניה היא הבגרות המקצועית המאפשרת לתרגם את מקצועיותו בצורה אופטימלית. מה שמבדיל את ה״מקצוען״ מה״מקצועי״ הם הסטנדרטים הגבוהים אותם הוא מציב. ההקפדה העיקשת וכמעט חסרת הפשרות לבצע עבודה ברמה הגבוהה והאיכותית ביותר ועמידה על המשמר בפני הידרדרות לבינוניות. מקצוענות כרוכה בכל הסעיפים הנ״ל אך היא כרוכה גם במרכיבים נוספים כגון: היכולת לשאול שאלות- עובד שמודע למגבלותיו ואינו מנסה להסתירם, יידע ויקפיד לשאול את השאלות הנכונות. ״זו איננה בושה לא לדעת״ אמר לי פעם אחד ממוריי, ״השאלה היא מה אתה עושה עם זה״. שאילת שאלות כרוכה לעיתים בויתור על האגו- חטא היוהרה הוא אחד האויבים הגדולים של המקצוענות. המצפון המקצועי מאידך, הוא היחיד שיכול באמת לספק את המקצוען. שימוש נכון בהיגיון ולפעמים גם באינטואיציה עשוי להוליד הבנה ופתרון.
    היכולת להשתמש בשני כלים אלו תורמת לידע ולמיומנות. היכולת ללמוד (מכל אחד), לאסוף מידע, להתמיד, לפקוח עין, להבין, להפיק לקחים ולהפנימם יוצרים מקצוענות. בידו של כל אחד הבחירה בין להיות מקצוען מצליח ובין להיות עוד גרפיקאי או מעצב מהשורה.

  6. אתיקה מקצועית- לא פחות חשוב- כל מקצוע כולל מערכת כללים ועקרונות הקובעת את ההתנהגות הרצויה המנחה ומחייבת את העוסק במקצוע. לא תמיד מדובר בכללים כתובים אך כולם פועלים ע״פ קוד מוסרי מובן.

  7. היכולת ללמוד מאחרים- לא מעט אנשים רואים בעמיתיהם לעבודה כמתחרים במקום לראות בהם מקור למידע. למידה מניסיונם של אחרים והפקת לקחים מטעויות מהווים חלק חשוב בניסיון.

  8. למידה לחשיבה- לא פחות חשובה היכולת לפתח מיומנויות חשיבה. עיצוב עוסק בפתרון בעיות. על מנת לשכלל את היכולת, מומחים ממליצים לאמן את המוח במשחקי חשיבה ובפתרון בעיות. לא יזיק לעיתים לנסות תחומי עיצוב שונים, להתרחק מהמיינסטרים ולגעת בשוליים. לא לחינם בחרה חברת Apple, הממותגת כחברה יצירתית, במוטו "חשוב אחרת״ - רק מי שעושה כך פורץ גבולות ומגיע להישגים.

  9. יחסי עבודה, עבודת צוות, פרגון ודיפלומטיה- יחסים טובים עם מעסיקים וגם עם עמיתים לעבודה ויחסי גומלין טובים עם לקוחות הם תנאי הכרחי להצלחה. יש לא מעט מקרים בהם עובדים מוכשרים ומקצועיים פוטרו מעבודתם על רקע יחסים בלתי תקינים. שמירה על סביבת עבודה נעימה ויחסים טובים מנטרלת אפשרות של הכשלת עובדים בידי עובדים אחרים ומעסיקיהם. מעסיקים יודעים להעריך תרומה של עובד גם בתחום החברתי ולפיכך התקדמותו של עובד כזה תהיה קלה יותר ברוב המקרים. מעבר לתרומה החברתית של עבודת צוות, הדינמיקה שהיא יוצרת תורמת להפרייה לידע ולניסיון. גם לפרגון לזולת יש חלק חשוב באווירה הכללית ובהרגשה האישית. ״שלח לחמך על פני המים״- חניכת עובד חדש ובלתי מנוסה והפצת הידע האישי בין העובדים איננה גורעת מהפרט, אלא מביאה לשיתוף ולהרחבת הידע של כל העובדים ויוצרת דימוי חיובי בעיני העובדים והמעסיק. דיפלומטיה- עבודה מול לקוחות היא אתגר יומיומי המצריך הגדרה והבנת דרישות וצרכי הלקוח והתאמת עיצוב הקולע לדרישותיו וטעמו. היכולת למכור ללקוח רעיון עיצובי הקולע לטעמכם לצד מענה לדרישותיו היא לא פעם אומנות. לא פחות חשובה היא הסבלנות- מי שקיבל תיקונים בפעם הרביעית המשנים לחלוטין את פני העיצוב יודע את ערכה. היכולת להתגמש ויחד עם זאת לשמור על עקרונות עיצוביים- הכרחית.

  10. הצבת יעדים וחזון- כדי לעבור את הדרך הארוכה יש צורך בהצבת יעדים ובחזון. מומלץ להעלות את יעדיכם על כתב ולהגדיר תאריכי יעד. הידיעה שיש לאן לחתור ויש מטרה, תשמש מעגן בזמנים קשים ותסייע בהשגת הישגים. ההחלטה להטביע חותם ולהצליח, חרף הקשיים והמהמורות היא החזון.

  11. מזל, תזמון, הפעלת מרפקים וקשרים- למרות הכל, גם אם אדם יהיה מוכשר, ספוג ערכים וחדור אמונה, הוא לעיתים עשוי להזדקק לשירותיה של אלת המזל. חיפוש עבודה במקום מסויים בדיוק כשמחפשים עובדים, נקודת הזמן שמבקשים קידום או תוספת לשכר וכדומה מהווים את התזמון. לעיתים זה קשור במזל ולעיתים גם בהיגיון או באינטואיציה. קשרים תמיד חשובים - זו אחת הסיבות שכדאי לשמור על יחסים חבריים עם עמיתים למקצוע. קשרים יכולים להשיג לכם עבודה וקידום ויכולים להרוס לכם אם הם אינם תקינים. מי שיקפיד על הסעיפים הראשונים יבטיח לעצמו, לפחות חלקית, שלא יזדקק למרפקים, לחסדיה של אלת המזל ולחסדיהם של אחרים.

  12. תעוזה, התנסות, הנאה- היכולת להעז לעצב ולבצע בצורה שונה, ייחודית ויוצאת דופן. מעצב טוב יודע להביע את טעמו וסגנונו האישי. המעצבים הטובים ביותר יודעים להטביע את חותמם בכל עבודה. זה יכול להתקבל מאיכות איזון הצבעים, דרך קומפוזיציה ייחודית וטיפוגרפיה מדוייקת וכלה בבחירת הויז׳ואל (תמונה, איור). אנדי וורהול, קורנליוס אשר, פיקאסו, דאלי וואן גוך הם דוגמאות טובות לאומנים שעבודתם מזוהה מיידית. ההקפדה על מחזוריות של התנסות חדשה, החיפוש המתמיד אחר פתרונות חדשים והיכולת ליהנות מהמקצוע, חרף השגרה- הם מרכיבים חיוניים. הגרפיקאים והמעצבים המצליחים והמאושרים ביותר הם בעלי הניצוץ בעיניים- אלה שאוהבים את מלאכתם ונהנים ממה שהם עושים. זיכרו- עבודה במקצוע אהוב היא סוג של מימוש עצמי שלא כולם זוכים לו. קבלת שכר ובייחוד שכר גבוה עבור עבודה זו היא חלומו של כל אחד.

  13. קבלת ביקורת- אחד החלקים הקשים ביותר בעבודה. חשוב לצאת מנקודת מוצא שלא כל ״יצירה״ מעשי ידיכם תזכה למשובים חיוביים ולתשבוחות. גם אם העבודה נראית בעיניכם כליל השלימות היא עשויה להיראות אחרת בעיניי אחרים. הביטו בעבודות מוקדמות שלכם- מה חשבתם עליהן אז- ומה היום. ביקורת, בייחוד ביקורת בונה, עשויה לתרום לכל אחד- גם למוכשרים והמנוסים שביניכם. מעצב טוב ניזון גם ממשובים שליליים- גם עובר אורח שאין לו ידע וניסיון בתחום עשוי להסב את תשומת ליבכם לפרט שלא הייתם מודעים לו בלהט היצירה. עבודה עם לקוחות כאמור היא אתגר קשה. חלק ניכר מעבודות טובות באמת יידחו או ייגנזו, לעיתים אף מסיבות לא אובייקטיביות. למרות הכל קחו הכל בפרספקטיבה נכונה.

  14. שאיפה להישגיות- שאפתנות היא איננה מילה גסה. הרצון להתקדם, להשיג הישגים ולממש שאיפות אישיות הוא טבעי לגמרי, אך הוא חייב להיות מגובה בעבודה קשה.

  15. הומור- בר ויכוח, אך עד כה ניתקלתי במעט מאוד מעצבים טובים נטולי חוש הומור.

לסיכום- יש שיאמרו ובצדק שבתאוריה הכל נכון ויפה. אך בחיים האמיתיים הכל עובד אחרת. הרי אין ממש גרפיקאי או מעצב עם כל התכונות הנ״ל. לרובם יש רק חלק מהתכונות הנדרשות ובכל זאת הם מצליחים. איך הם עושים זאת? שאלו אותם! כי מה בסך הכל רצינו? לעבוד בעבודה שאנו אוהבים וטובים בה, להתפרנס בכבוד, להתקדם, להצליח, אולי אפילו להתפרסם ושמישהו יתלהב מהעבודות הכשרוניות שלנו- נו, זה יותר מדי?

bottom of page