מעצבים / גרפיקאים- אבות טיפוס
לבד מהיותו מקור פרנסה, מקום העבודה מהווה כר אידיאלי למחקר אנתרופולוגי וחממה לגידול "טיפוסים". אולי מחוסר סובלנות או מתוך מגננה אנו נוטים למהר ולקטלג אותם מבלי להכיר לעומק את נפשם. כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, הנושא עימו איכויות הייחודיות לו, אך גם חולשות ומגבלות. לא תמיד אנו מבינים אותם או את דרך פעולתם ולכן אנו מתקשים לתקשר איתם. אף על פי כן למדנו עם הזמן להתייחס אליהם בהרבה הומור ולמרות הפגמים בייצור אפילו לאהוב אותם (נו טוב, לפחות את חלקם). חשוב לציין כי כל אחד מאיתנו מכיל במינונים שונים את רוב הטיפוסים, אך תכונה דומיננטית אחת היא המקטלגת אותנו בעיני חברינו לעבודה. כמובן שלכל טיפוס יש תתי טיפוסים וזנים שונים ומשונים של אותו אב-טיפוס.
באופן כללי ניתן לחלק את מרבית המעצבים/גרפיקאים לשלושה אבות טיפוס:
-
הרענן- סיים עכשיו קורס ביצועיסטים או לימודי עיצוב וכולו התלהבות ורצון עז לעבוד במקצוע. מוכן להרוויח משכורת צנועה ולהשקיע ככל שיידרש ממנו, העיקר שיתנו לו צ'אנס לממש את מה שלמד. משתדל ללמוד את המקצוע, חדור מוטיבציה ומרץ ומשתדל ליהנות מכל רגע.
-
העשוי- כבר לא רענן אבל עדיין נהנה מהמקצוע. פחות משקיע בידע שלו מבעבר והמוטיבציה שלו מופנית בעיקר להשגת תנאי שכר טובים יותר. הולך לקורסים או ימי עיון רק אם מקום העבודה שלו מוכן לממן. משוכנע ביכולותיו ולכן תמיד מחפש בחשאי מקומות עבודה טובים יותר.
-
השרוף- נמצא בתחום כבר כמה שנים והפסיק מזמן ליהנות מהמקצוע. עובד רק מכח האינרציה- הוא למד עיצוב, עשה כמה קורסים ויש לו עבודה וזה מבחינתו מה שחשוב. לא מתאמץ ללמוד דברים חדשים, כי אין לו חשק או אין כבר מה ללמד אותו.
שלושת אבות הטיפוס הנ"ל נחלקים לעשרות מינים שונים ומשונים, תמהונים יותר ומוזרים פחות. מעניין אם תצליחו לגלות את עצמכם ברשימה, עוד יותר מעניין איך חבריכם לעבודה היו מקטלגים אתכם. נכתב בלשון זכר, אך מכוון לנשים וגברים כאחד...
11
המקצוען - בקי בכל רזי המקצוע, חמוש בביקורת עצמית גבוהה אך לא שוכח לבקר את כולם. יש לו שיטת עבודה לכל דבר והיא ורק היא הנכונה. אחראי, בעל סטנדרטים גבוהים, נוטה לעצבים כשלא מיישרים איתו קו .אפשר לשאול אותו הכל, אך אם השאלה בסיסית מדי לטעמו, עשוי להפגין קוצר רוח, או להפנות מבט מזלזל ומביע רחמים.
10
הפרילאנסר- אין כאן כוונה למעצב או גרפיקאי המגיע לעבודה חד-פעמית. הכוונה היא לאחד המחזיק לאחר שעות העבודה במספר לקוחות או עבודות נוספות. רוב היום הוא עסוק בטלפונים או בהדפסות חשאיות של עבודותיו.כשאף אחד לא בסביבה הוא מנצל את השעה להמשך עבודותיו הפרטיות. לעיתים נדמה כי עבודתו הקבועה מפריעה לקריירה שלו מחוץ לעבודה. לרוב מפגין חוסר ריכוז ולחץ שמא יתגלו מעשיו למנהלים.
9
הבלאגניסט- סביבת העבודה שלו נראית כמו אחרי פגיעה ישירה של קסאם .שלא תבינו לא נכון, זה לא שהוא מתאמץ להוכיח שהוא עסוק - אין לו כוח או זמן לסדר. נקיון הוא מבצע פעם בשנה וגם זאת רק תחת איומים ולאחר שמפלס הזבל עלה על גדותיו. גם במחשב האישי הבלאגן חוגג .המכתבה צפופה בקבצים ישנים וחדשים ורק סל המחזור נקי. ביקור באזור מחייתו עשוי לגרום להתקף אפילפטי למנקה. ממעט לזרוק ולכן במקרר המשרד ניתן למצוא מנות משלוח שלו ממסעדות שנסגרו לפני שנה.
8
המקפיא- אם הגעתם למשרד בשלהי אוגוסט ופגשתם עובדים לבושים באופנה חורפית, כנראה שאחראי לכך ה׳מקפיא .׳דואג להפעלה מקסימלית של המזגן ומוודא שאף אחד חלילה לא העלה את הטמפרטורה. אובססיבי ברגישותו לחום ואטום ברגישותו לאחרים. טרוריסט הצינה אחראי להפעלה תכופה של שלפוחית השתן ולהופעה מוקדמת של ג׳קטים, עליוניות ותנורי ספירלה (המונחים בהחבא למרגלות המצומררים).
7
הקוטר- רואה תמיד את חצי הכוס הריקה - וגם אותה שתו לו! תמיד יש לו תלונות וטרוניות. פעם הוא מלין על איטיות המחשב ופעם הוא מסנן קללה על אחת התוכנות. מרוב הרגלו להתלונן כל שאלה מפיו נשמעת בטון בלתי מרוצה ובכייני. הוא אף פעם לא מרגיש טוב ואין לו חשק לכלום. לובש דרך קבע ארשת פנים חמוצה ומרבה לצקצק בלשונו.
המנהל- אף אחד לא מינה אותו לתפקיד אבל זה לא עוצר בעדו לתת תחושה של בעל הבית. נהנה לומר לכולם מה לעשות ומצליח לכפות את דעתו במניפולטיביות יעילה. ביקורתי, סמכותי, אסרטיבי, כריזמטי והחלטי עד כי אי אפשר ממש להתווכח איתו.
6
הליצן- במקרה הטוב שנון וחביב, אך למרבה הצער, לרוב, מדובר בחד לשון למראית עין בלבד. מצחיק רק חלק מהאנשים, השאר רואים בו מטרד. חמוש בצרור בדיחות מהבית, רובן נושאות אופי מיני או עדתי. מצליח חלקית להסוות את כישוריו הירודים בעזרת הומור, ציניות או ביקורת לגלגנית על חבריו לעבודה.
4
השאפתן- מקום העבודה הזה הוא רק תחנה קצרה עבורו. תחרותי ובעיקר הישגי. מסמן מטרה וחותר אליה בכל הכח, גם אם זה כרוך בגניבת קרדיט, העתקת עיצוב או ניווט לשונו הלקקנית למקומות הנכונים. אשף ביחסי ציבור ועושה הכל כדי להרשים ולזכות בהערכה .נותן לכולם להאמין שהכל "קטן עליו״ ומתאמץ להוכיח שהוא מספר אחת. לרוב מגיע בשלב מוקדם לעמדה ניהולית.
5
3
המנותק- ממגיע לעבודה מצוייד באייפוד וחמוש דרך קבע באוזניות הנבלעות להן באלגנטיות לתוך אוזניו. אין לו מושג מה קורה במשרד ושמיעתו סלקטיבית באופן מחשיד. מתעורר לרוב בשלהי קלחת הרכילות ומוצא עצמו לחרדתו בלתי מעודכן .בדיקה מדוקדקת תגלה כי הוא עושה לכולם טובה, מאחר ואת המוזיקה שהוא שומע צריך להרחיק מילדים, בע"ח ונשים הרות.
2
הפרימדונה- מסתובב כמו טווס ורוב העבודות למטה מכבודו. לא, הוא לא צורב תמונות בפוטושופ (זה מכאיב לו בעיניים), הוא לא מבצע הבאה לדפוס (זה לא התפקיד שלו), הוא לא מבצע עבודות הדבקה (לא מסתדר עם סכיני חיתוך), הוא בשום פנים ואופן לא מעצב מודעות אינצ׳ים (אין לו זמן לשטויות) והוא גם לא עושה תורנויות (יש לו הסכם סודי עם הבוס). לאף אחד אין כוח אליו (אז מוותרים לו), אבל בסתר ליבם כולם רוקמים נגדו מזימות נקם.
הפרפקציוניסט- בוחן כל עבודה בשבע עיניים ובודק כל פיקסל לגופו. מצוייד במערכת בקרה מתוחכמת המזהה כל פגם או טעות ויזואלית ללא צורך באמצעים מכניים או אלקטרוניים. לא מעגל פינות כעיקרון- אפילו לא למלבנים באינדיזיין- גם תחת עינויים לא תחלצו ממנו פשרה. העבודה הושלמה והוא עדיין בכסאו, מצמצם את עיניו ומטה ראשו ב-15 מעלות. תנו לו עוד רגע, הוא כבר ימצא איזו טעות. חבל שהלחצתם אותו בזמן- הוא לא שלם עם התוצאה.