יומן מסע
I'm a title. Click me and tell your visitors what's in your gallery.
מסע אל שדות הבולבוסים
13 לאוגוסט 2015 במסגרת טיולי צלמים של מנטור
הפעם במסעותיי בדרום פקדתי אזור שכוח אל, אתר נידח המוכר בעיקר לשועלי חולות ולמדריכי דרך מיומנים. בסמוך למפעלי צין ובמרחק סביר ממעלה עקרבים, נמצא לו שדה של אבנים עגולות הפזורות בצפיפות רבה. הבדואים מספרים שבאזור זה בדיוק התרחש סיפור סדום ועמורה וטוענים שאללה החריב את בתי יושבי העיר והפך את ראשיהם לאבן, כנראה לטובת תיירים חובבי צילום שיפקדו את המקום כעבור אלפי שנה. המקום אגב נקרא שדה הבולבוסים הודות לצורת התפוד של האבן, אליה אתה מתחבר ומתחבב מהרגע הראשון, בעצם עד לרגע שרגלך נחבטת באחת מהן ומחלצת ממך קללה בשפת אמך.
התמקמנו למרגלות הר צין, התקנו חצובות והנמכנו אותן לגובה של סוריקטה העומדת על המשמר. מזוית זו ניתן ליהנות מיופיין של האבנים ומעוצמת השמיים זרועי הכוכבים.
השקט ששרר באזור עמד ביחס הפוך לכמות הרעש שייצר חיישן המצלמה, אך גם זה לא העיב על התוצאה שהאירה לשניה את גב המצלמה.
העייפות נתנה אותותיה זמן רב לפני שהגענו למקום, אך מרגע הצילום הראשון הגוף נדרך, העפעפיים התקפלו לאחור והאישונים התרחבו כדי לקלוט יותר אור. על אף שלכל תמונה הוקצו כ-30 שניות הזמן חלף במהירות ובטרם מיצינו את המקום עלתה החמה והאירה את ההר, אך גם כיבתה את הכוכבים.
נתוני צילום:
מצלמה: Nikon D5300
עדשה: Nikon- עין הדג 10.5 מ״מ
חשיפה: ״30
צמצם: F2.5
רגישות: 1600 ISO
על חצובה ובאמצעות שלט
מסע לחווארי מצדה וים המלח
16 ליולי 2015 במסגרת טיולי צלמים של מכללת מנטור
לפני חודש חוויתי מה שמכונה בפי הילדים ׳יום הפוך׳, משמע ערים בלילה ישנים ביום. יצאתי למסע צילומי כוכבים בדרום הצחיח. חמוש במצלמה, עדשות איכותיות ומיני מטעמים שיפיחו בי, לעת צורך, עירנות של תנשמת בציד לילי. בדרכי הארוכה לשם לא שיערתי כמה הביטוי ׳יום הפוך׳ יתהפך עליי. הגענו לאזור ים המלח בסביבות השעה אחת. התמקמנו, שלפנו חצובות, התקנו מצלמות ועדשות וכיוונו לרקיע. מי שהתנסה בצילומי לילה, מכיר את הציפייה והסקרנות האוחזת בצלם במשך אותן 30 שניות של חשיפה ארוכה. שום דבר לא הכין אותי לתוצאה שהופיעה לי על הצג. כתם מטושטש וחסר צורה שלא דמה ולו במעט לנוף המרהיב שניבט דרך העדשה. אוקיי, ניסיון ראשון כושל, מלמלתי, זה קורה לטובים ממך. בוחן את הגדרות המצלמה, מפעיל תאים אפורים במוח, משער איפה כשלתי ומנסה שוב. 30 שניות מתוחות חולפות והתוצאה על הצג גרועה מקודמתה. ניסיון שלישי וחשכו עיניי- המצלמה פשוט סרבה לשתף פעולה. שביתה איטלקית בסגנון דע״ש. אברהם שלונסקי כתב פעם: "מי שאין פניו מאירות - גם נפשו שרויה בחשכה". עם פנים נפולות מגשש דרכי באפלה, אך מסרב לכניעה מכל סוג. עובר לתוכנית חלופית, מחליף עדשה ומנסה שוב- רק כדי לחוות מפח נפש נוסף. התייעצות קצרה עם מדריך הצילום לא הביאה ישועה והאחרון, במקום להאיר את עיניי, חרץ את גורלה. הנה עוד ערב אבוד. כמעט שכחתי לציין שעוד קודם נשברה לי החצובה ונאלצתי להשאיל אחת, אבל מילא. בעוד כולם מכוונים עדשותיהם (הצייתניות יש לציין) לכוכבים, אני מוצא עצמי מביט לרקיע ומבקש רחמים. כן, לא משנה מה מידת אמונתך, בעת מצוקה אתה פונה ליושב במרומים. נזכר באיינשטיין, לפי אגדה אורבנית הנ״ל טען שהמושג חושך אינו קיים. קיים רק היעדר אור. אם היה ליידי, בחיי שהיה חוטף סטירה, חרף העובדה שנולדנו באותו תאריך. על סף ייאוש מוחלט מפרק את העדשה, מבצע נקיון זריז, מבריג חזרה ומנסה. הפעם יש תוצאות. אמנם החשכה לקראת סיום וזוהרם של הכוכבים מעט הועם, אך יש עם מה לחזור הבייתה.
נתוני צילום:
מצלמה: Nikon D5300
עדשה: Sigma- 18-250
אורך מוקד: 18 מ״מ
חשיפה: ״30
צמצם: F3.5
רגישות: 400-1600 ISO
על חצובה ובאמצעות שלט
נתוני צילום:
מצלמה: Nikon D5300
עדשה: Sigma- 18-250
אורך מוקד: 26
חשיפה: 1/160
צמצם: F8
רגישות: 800 ISO
מבצע הקש בדלת
30 ליולי 2015 בקיבוץ עינת
השעה קרוב לשתיים בלילה ופתאום בדממת הבית נשמעת נקישה עמומה בדלת. אני זוקף אוזניים, מכווץ את הגבות ומטה אלכסונית את הראש. חולפות עוד מספר שניות ושוב נקישה עמומה בדלת. אני קם מהכיסא וגורר עצמי לכיוון הרעש, משוכנע שהעייפות התחילה לתעתע בי. הצצה מהירה בעינית של הדלת לא מגלה דבר. לפני שאני מספיק לפנות לאחור נשמעת עוד נקישה עמומה בדלת. עכשיו אני כבר דרוך ומוכן לעימות. אני מסובב את המפתח ופותח לאט את הדלת, רק כדי לגלות שאף אחד לא מחכה לי בצד השני. אני משפיל מבט בהקלה ומגלה בצמוד לדלת קרפדה חמורת סבר. לרגע אני שוכח את מסורת הסברת הפנים והאירוח הנהוגה במשפחה ופונה בזריזות לכיוון החדר כדי לשלוף את המצלמה.
לא חולפת דקה ואני כבר בפתח מביט בחשש, שמא המקרקרת נטשה את מבצע הקש בדלת וקפצה לשכן הבא. אבל האחרונה לא הכזיבה ועל אף שנחבאה למשקוף ניאותה להצטלם, אמנם בחוסר חשק מופגן, אבל במלוא החן.
נתוני צילום:
מצלמה: Nikon D5300
עדשה: Sigma- 18-250
אורך מוקד: 90 מ״מ
חשיפה: 1/200
צמצם: F5.3
רגישות: 250 ISO
מסע לגן לאומי שיבטה
23 ליולי 2015 שיבטה, במסגרת טיולי צלמים של מכללת מנטור
לאחרונה אני מוצא עצמי נוסע דרומה כדי לרצות את הנפש. לא, אני לא נוסע לנפוש באילת וגם לא תר אחר בוץ איכותי בקרבת ים המלח. אני מדרים כדי לצלם בלילות נטולי ירח את הכוכבים.
לא צריך להיות רגיש באופן מיוחד כדי להתפעם משמיים זרועי כוכבים, דממה מיוחדת השמורה רק לישימון וגמלים קשיי יום המשוטטים ללא יעד למקום שומם אחר. על הקסם הדרומי אני לומד מחדש בכל מסע. לתמונות מהמסעות גלול למעלה...
נתוני צילום:
מצלמה: Nikon D5300
עדשה: Sigma- 18-250
אורך מוקד: 22 מ״מ
חשיפה: ״30
צמצם: F5
רגישות: 1000 ISO
טיול משפחתי לעמק הצבאים
23 ליולי 2015 עמק הצבאים, במסגרת טיול משפחתי
בשעת לילה מאוחרת אני מוצא עצמי פורק תמונות מכרטיס הזיכרון ומגלה מבחר תמונות של חיפושית שצילמתי בעמק הצבאים לפני כשבועיים. עוד אני בוחן את התמונה ולחדר חדרה ברעש רב ובהפגנתיות חיפושית פשוטת מראה ושחורה כמו הלילה. מאחר ואני גר בדירת קרקע עם גינה, אני מורגל בבעלי כנף, פרוקי רגליים, רמשים ומיני חרקים הנכנסים ללא הזמנה לביתי ולכן גם התעלמתי. כעבור כחמש דקות של שקט אני חש בגירוד טורדני בישבן. מסתבר שהמכונפת התחממה לה לצידי בכיסא והביעה את קנאתה באחותה הצבעונית בדגדוגים בלתי נעימים. כעבור שניות מספר היא עברה את גירוש ספרד דרך החלון. מקווה שהבינה את הרמז.
נתוני צילום:
מצלמה: Nikon D5300
עדשה: Sigma- 18-250
אורך מוקד: 250 מ״מ
חשיפה: 1/800
צמצם: F6.3
רגישות: 250 ISO